Deuteronômio 31
Bíblia Portuguesa Mundial (Brazilian Portuguese)
Modern Hebrew Bible
1Moisés foi e falou estas palavras a todo o Israel.
1וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל׃
2Ele lhes disse: “Hoje tenho cento e vinte anos de idade. Já não posso sair e entrar. O SENHOR me disse: 'Você não atravessará este Jordão.'
2ויאמר אלהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבוא ויהוה אמר אלי לא תעבר את הירדן הזה׃
3O SENHOR, o seu Deus, ele mesmo atravessará adiante de vocês. Ele destruirá estas nações de diante de vocês, e vocês tomarão posse delas. Josué atravessará adiante de vocês, como o SENHOR falou.
3יהוה אלהיך הוא עבר לפניך הוא ישמיד את הגוים האלה מלפניך וירשתם יהושע הוא עבר לפניך כאשר דבר יהוה׃
4O SENHOR fará com eles como fez com Seom e com Ogue, os reis dos amorreus, e com a sua terra, quando os destruiu.
4ועשה יהוה להם כאשר עשה לסיחון ולעוג מלכי האמרי ולארצם אשר השמיד אתם׃
5O SENHOR os entregará diante de vocês, e vocês farão com eles de acordo com todos os mandamentos que lhes ordenei.
5ונתנם יהוה לפניכם ועשיתם להם ככל המצוה אשר צויתי אתכם׃
6Sejam fortes e corajosos. Não tenham medo nem se apavorem diante deles, pois o SENHOR, o seu Deus, ele mesmo é quem vai com vocês. Ele não os deixará nem os abandonará.”
6חזקו ואמצו אל תיראו ואל תערצו מפניהם כי יהוה אלהיך הוא ההלך עמך לא ירפך ולא יעזבך׃
7Moisés chamou a Josué e lhe disse à vista de todo o Israel: “Seja forte e corajoso, pois você entrará com este povo na terra que o SENHOR jurou aos pais deles que lhes daria; e você fará com que eles a herdem.
7ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ כי אתה תבוא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע יהוה לאבתם לתת להם ואתה תנחילנה אותם׃
8O SENHOR mesmo é quem vai adiante de você. Ele estará com você. Ele não o deixará nem o abandonará. Não tenha medo. Não desanime.”
8ויהוה הוא ההלך לפניך הוא יהיה עמך לא ירפך ולא יעזבך לא תירא ולא תחת׃
9Moisés escreveu esta lei e a entregou aos sacerdotes, filhos de Levi, que carregavam a arca da aliança do SENHOR, e a todos os anciãos de Israel.
9ויכתב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי הנשאים את ארון ברית יהוה ואל כל זקני ישראל׃
10Moisés lhes ordenou, dizendo: “Ao final de cada sete anos, no tempo determinado do ano da remissão, na Festa dos Tabernáculos,
10ויצו משה אותם לאמר מקץ שבע שנים במעד שנת השמטה בחג הסכות׃
11quando todo o Israel vier para comparecer perante o SENHOR, o seu Deus, no lugar que ele escolher, vocês lerão esta lei diante de todo o Israel, para que a ouçam.
11בבוא כל ישראל לראות את פני יהוה אלהיך במקום אשר יבחר תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם׃
12Reúnam o povo, os homens, as mulheres, as crianças e os estrangeiros que estão dentro das suas portas, para que ouçam, aprendam, temam ao SENHOR, o seu Deus, e cuidem de cumprir todas as palavras desta lei,
12הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את יהוה אלהיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת׃
13e para que os seus filhos, que não a conheceram, possam ouvir e aprender a temer ao SENHOR, o seu Deus, todos os dias que vocês viverem na terra da qual tomarão posse ao atravessar o Jordão.”
13ובניהם אשר לא ידעו ישמעו ולמדו ליראה את יהוה אלהיכם כל הימים אשר אתם חיים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה׃
14O SENHOR disse a Moisés: “Eis que se aproximam os dias em que você deve morrer. Chame Josué, e apresentem-se na Tenda do Encontro, para que eu o comissione.” Moisés e Josué foram, e se apresentaram na Tenda do Encontro.
14ויאמר יהוה אל משה הן קרבו ימיך למות קרא את יהושע והתיצבו באהל מועד ואצונו וילך משה ויהושע ויתיצבו באהל מועד׃
15O SENHOR apareceu na Tenda em uma coluna de nuvem, e a coluna de nuvem parou sobre a porta da Tenda.
15וירא יהוה באהל בעמוד ענן ויעמד עמוד הענן על פתח האהל׃
16O SENHOR disse a Moisés: “Eis que você dormirá com os seus pais. Este povo se levantará e se prostituirá indo atrás dos deuses estranhos da terra na qual estão entrando para viver no meio deles, e me abandonarão e quebrarão a minha aliança que fiz com eles.
16ויאמר יהוה אל משה הנך שכב עם אבתיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר הארץ אשר הוא בא שמה בקרבו ועזבני והפר את בריתי אשר כרתי אתו׃
17Então a minha ira se acenderá contra eles naquele dia, e eu os abandonarei, e esconderei deles o meu rosto, e eles serão devorados, e muitos males e angústias virão sobre eles; de modo que dirão naquele dia: 'Não é porque o nosso Deus não está no meio de nós que estes males vieram sobre nós?'
17וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם והיה לאכל ומצאהו רעות רבות וצרות ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה׃
18Eu certamente esconderei o meu rosto naquele dia, por causa de todo o mal que eles tiverem feito, por terem se voltado para outros deuses.
18ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה אשר עשה כי פנה אל אלהים אחרים׃
19“Agora, portanto, escrevam este cântico para vocês, e ensinem-no aos filhos de Israel. Coloquem-no na boca deles, para que este cântico seja uma testemunha para mim contra os filhos de Israel.
19ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל׃
20Pois quando eu os tiver introduzido na terra que jurei aos seus pais, que mana leite e mel, e eles tiverem comido, se fartado e engordado, então eles se voltarão para outros deuses, e os servirão, e me desprezarão, e quebrarão a minha aliança.
20כי אביאנו אל האדמה אשר נשבעתי לאבתיו זבת חלב ודבש ואכל ושבע ודשן ופנה אל אלהים אחרים ועבדום ונאצוני והפר את בריתי׃
21Acontecerá que, quando muitos males e angústias vierem sobre eles, este cântico testificará diante deles como testemunha; pois não será esquecido da boca dos seus descendentes; pois eu conheço os seus caminhos e o que eles estão fazendo hoje, antes mesmo de introduzi-los na terra que lhes prometi.”
21והיה כי תמצאן אתו רעות רבות וצרות וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו כי ידעתי את יצרו אשר הוא עשה היום בטרם אביאנו אל הארץ אשר נשבעתי׃
22Assim, Moisés escreveu este cântico naquele mesmo dia, e o ensinou aos filhos de Israel.
22ויכתב משה את השירה הזאת ביום ההוא וילמדה את בני ישראל׃
23Ele comissionou a Josué, filho de Num, e disse: “Seja forte e corajoso; pois você introduzirá os filhos de Israel na terra que lhes jurei. Eu estarei com você.”
23ויצו את יהושע בן נון ויאמר חזק ואמץ כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ אשר נשבעתי להם ואנכי אהיה עמך׃
24Quando Moisés terminou de escrever as palavras desta lei em um livro, até o seu fim,
24ויהי ככלות משה לכתב את דברי התורה הזאת על ספר עד תמם׃
25Moisés ordenou aos levitas, que carregavam a arca da aliança do SENHOR, dizendo:
25ויצו משה את הלוים נשאי ארון ברית יהוה לאמר׃
26“Peguem este livro da lei, e coloquem-no ao lado da arca da aliança do SENHOR, o seu Deus, para que esteja ali como testemunha contra vocês.
26לקח את ספר התורה הזה ושמתם אתו מצד ארון ברית יהוה אלהיכם והיה שם בך לעד׃
27Pois eu conheço a rebeldia e a dura cerviz de vocês. Eis que, enquanto ainda estou vivo com vocês hoje, vocês têm sido rebeldes contra o SENHOR. Quanto mais depois da minha morte?
27כי אנכי ידעתי את מריך ואת ערפך הקשה הן בעודני חי עמכם היום ממרים היתם עם יהוה ואף כי אחרי מותי׃
28Reúnam perante mim todos os anciãos das suas tribos e os seus oficiais, para que eu fale estas palavras aos seus ouvidos, e chame os céus e a terra como testemunhas contra eles.
28הקהילו אלי את כל זקני שבטיכם ושטריכם ואדברה באזניהם את הדברים האלה ואעידה בם את השמים ואת הארץ׃
29Pois eu sei que depois da minha morte vocês se corromperão completamente, e se desviarão do caminho que lhes ordenei; e o mal lhes acontecerá nos últimos dias, porque farão o que é mau aos olhos do SENHOR, para provocá-lo à ira por meio das obras das suas mãos.”
29כי ידעתי אחרי מותי כי השחת תשחתון וסרתם מן הדרך אשר צויתי אתכם וקראת אתכם הרעה באחרית הימים כי תעשו את הרע בעיני יהוה להכעיסו במעשה ידיכם׃
30Moisés falou aos ouvidos de toda a assembleia de Israel as palavras deste cântico, até o seu fim.
30וידבר משה באזני כל קהל ישראל את דברי השירה הזאת עד תמם׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.