2 Reis 18
Bíblia Portuguesa Mundial (Brazilian Portuguese)
Modern Hebrew Bible
1No terceiro ano de Oseias, filho de Elá, rei de Israel, Ezequias, filho de Acaz, rei de Judá, começou a reinar.
1ויהי בשנת שלש להושע בן אלה מלך ישראל מלך חזקיה בן אחז מלך יהודה׃
2Ele tinha vinte e cinco anos de idade quando começou a reinar, e reinou vinte e nove anos em Jerusalém. O nome de sua mãe era Abi, filha de Zacarias.
2בן עשרים וחמש שנה היה במלכו ועשרים ותשע שנה מלך בירושלם ושם אמו אבי בת זכריה׃
3Ele fez o que era reto aos olhos do SENHOR, de acordo com tudo o que Davi, seu pai, havia feito.
3ויעש הישר בעיני יהוה ככל אשר עשה דוד אביו׃
4Ele removeu os altos, quebrou as colunas sagradas e derrubou o poste de Aserá. Ele também despedaçou a serpente de bronze que Moisés havia feito, porque naqueles dias os filhos de Israel queimavam incenso a ela; e ele a chamou de Neustã.
4הוא הסיר את הבמות ושבר את המצבת וכרת את האשרה וכתת נחש הנחשת אשר עשה משה כי עד הימים ההמה היו בני ישראל מקטרים לו ויקרא לו נחשתן׃
5Ele confiou no SENHOR, o Deus de Israel, de modo que depois dele não houve ninguém como ele entre todos os reis de Judá, nem entre os que foram antes dele.
5ביהוה אלהי ישראל בטח ואחריו לא היה כמהו בכל מלכי יהודה ואשר היו לפניו׃
6Pois ele se apegou ao SENHOR. Não se desviou de segui-lo, mas guardou os seus mandamentos, que o SENHOR havia ordenado a Moisés.
6וידבק ביהוה לא סר מאחריו וישמר מצותיו אשר צוה יהוה את משה׃
7O SENHOR estava com ele. Por onde quer que fosse, ele prosperava. Ele se rebelou contra o rei da Assíria e não o serviu.
7והיה יהוה עמו בכל אשר יצא ישכיל וימרד במלך אשור ולא עבדו׃
8Ele feriu os filisteus até Gaza e seus territórios, desde a torre das sentinelas até a cidade fortificada.
8הוא הכה את פלשתים עד עזה ואת גבוליה ממגדל נוצרים עד עיר מבצר׃
9No quarto ano do rei Ezequias, que era o sétimo ano de Oseias, filho de Elá, rei de Israel, Salmaneser, rei da Assíria, subiu contra Samaria e a cercou.
9ויהי בשנה הרביעית למלך חזקיהו היא השנה השביעית להושע בן אלה מלך ישראל עלה שלמנאסר מלך אשור על שמרון ויצר עליה׃
10Ao fim de três anos eles a tomaram. No sexto ano de Ezequias, que era o nono ano de Oseias, rei de Israel, Samaria foi tomada.
10וילכדה מקצה שלש שנים בשנת שש לחזקיה היא שנת תשע להושע מלך ישראל נלכדה שמרון׃
11O rei da Assíria levou Israel cativo para a Assíria, e os colocou em Hala, e junto ao Habor, o rio de Gozã, e nas cidades dos medos,
11ויגל מלך אשור את ישראל אשורה וינחם בחלח ובחבור נהר גוזן וערי מדי׃
12porque eles não obedeceram à voz do SENHOR seu Deus, mas transgrediram a sua aliança, sim, tudo o que Moisés, o servo do SENHOR, havia ordenado, e não quiseram ouvir nem praticar.
12על אשר לא שמעו בקול יהוה אלהיהם ויעברו את בריתו את כל אשר צוה משה עבד יהוה ולא שמעו ולא עשו׃
13No décimo quarto ano do rei Ezequias, Senaqueribe, rei da Assíria, subiu contra todas as cidades fortificadas de Judá e as tomou.
13ובארבע עשרה שנה למלך חזקיה עלה סנחריב מלך אשור על כל ערי יהודה הבצרות ויתפשם׃
14Ezequias, rei de Judá, enviou mensageiros ao rei da Assíria, em Laquis, dizendo: “Eu te ofendi. Retira-te de mim. O que tu me impuseres, eu suportarei.” O rei da Assíria impôs a Ezequias, rei de Judá, trezentos talentos de prata e trinta talentos de ouro.
14וישלח חזקיה מלך יהודה אל מלך אשור לכישה לאמר חטאתי שוב מעלי את אשר תתן עלי אשא וישם מלך אשור על חזקיה מלך יהודה שלש מאות ככר כסף ושלשים ככר זהב׃
15Ezequias lhe deu toda a prata que se achou na casa do SENHOR e nos tesouros da casa do rei.
15ויתן חזקיה את כל הכסף הנמצא בית יהוה ובאצרות בית המלך׃
16Naquele tempo, Ezequias arrancou o ouro das portas do templo do SENHOR, e das colunas que Ezequias, rei de Judá, havia revestido, e o deu ao rei da Assíria.
16בעת ההיא קצץ חזקיה את דלתות היכל יהוה ואת האמנות אשר צפה חזקיה מלך יהודה ויתנם למלך אשור׃
17O rei da Assíria enviou Tartã, Rabe-Saris e Rabsaqué, de Laquis ao rei Ezequias, com um grande exército para Jerusalém. Eles subiram e vieram a Jerusalém. Quando subiram, vieram e pararam junto ao aqueduto do tanque superior, que fica no caminho do campo do lavandeiro.
17וישלח מלך אשור את תרתן ואת רב סריס ואת רב שקה מן לכיש אל המלך חזקיהו בחיל כבד ירושלם ויעלו ויבאו ירושלם ויעלו ויבאו ויעמדו בתעלת הברכה העליונה אשר במסלת שדה כובס׃
18Quando chamaram o rei, saíram ao encontro deles Eliaquim, filho de Hilquias, o administrador do palácio, Sebna, o secretário, e Joá, filho de Asafe, o cronista.
18ויקראו אל המלך ויצא אלהם אליקים בן חלקיהו אשר על הבית ושבנה הספר ויואח בן אסף המזכיר׃
19Rabsaqué lhes disse: “Digam agora a Ezequias: ‘Assim diz o grande rei, o rei da Assíria: “Que confiança é essa na qual você se apoia?
19ויאמר אלהם רב שקה אמרו נא אל חזקיהו כה אמר המלך הגדול מלך אשור מה הבטחון הזה אשר בטחת׃
20Você diz (mas são apenas palavras vãs): ‘Há conselho e força para a guerra.’ Agora, em quem você confia, para que tenha se rebelado contra mim?
20אמרת אך דבר שפתים עצה וגבורה למלחמה עתה על מי בטחת כי מרדת בי׃
21Agora, eis que você confia no bordão deste caniço esmagado, o Egito. Se um homem se apoiar nele, ele entrará em sua mão e a perfurará. Assim é o faraó, rei do Egito, para todos os que confiam nele.
21עתה הנה בטחת לך על משענת הקנה הרצוץ הזה על מצרים אשר יסמך איש עליו ובא בכפו ונקבה כן פרעה מלך מצרים לכל הבטחים עליו׃
22Mas se vocês me disserem: ‘Nós confiamos no SENHOR nosso Deus’, não é ele aquele cujos altos e altares Ezequias removeu, dizendo a Judá e a Jerusalém: ‘Vocês adorarão diante deste altar em Jerusalém’?
22וכי תאמרון אלי אל יהוה אלהינו בטחנו הלוא הוא אשר הסיר חזקיהו את במתיו ואת מזבחתיו ויאמר ליהודה ולירושלם לפני המזבח הזה תשתחוו בירושלם׃
23Agora, portanto, por favor, dê garantias ao meu senhor, o rei da Assíria, e eu lhe darei dois mil cavalos, se você, da sua parte, for capaz de colocar cavaleiros sobre eles.
23ועתה התערב נא את אדני את מלך אשור ואתנה לך אלפים סוסים אם תוכל לתת לך רכבים עליהם׃
24Como então você pode repelir um único capitão dos menores servos do meu senhor, e colocar a sua confiança no Egito para obter carros e cavaleiros?
24ואיך תשיב את פני פחת אחד עבדי אדני הקטנים ותבטח לך על מצרים לרכב ולפרשים׃
25Acaso subi eu agora sem o SENHOR contra este lugar para destruí-lo? O SENHOR me disse: ‘Sobe contra esta terra e destrói-a.’”’”
25עתה המבלעדי יהוה עליתי על המקום הזה להשחתו יהוה אמר אלי עלה על הארץ הזאת והשחיתה׃
26Então Eliaquim, filho de Hilquias, Sebna e Joá disseram a Rabsaqué: “Por favor, fale com os seus servos em aramaico, pois nós o entendemos. Não fale conosco na língua dos judeus, aos ouvidos do povo que está sobre a muralha.”
26ויאמר אליקים בן חלקיהו ושבנה ויואח אל רב שקה דבר נא אל עבדיך ארמית כי שמעים אנחנו ואל תדבר עמנו יהודית באזני העם אשר על החמה׃
27Mas Rabsaqué lhes disse: “Acaso o meu senhor me enviou ao seu senhor e a você, para falar estas palavras? Não me enviou ele aos homens que estão sentados sobre a muralha, para comerem o seu próprio esterco e beberem a sua própria urina com vocês?”
27ויאמר אליהם רב שקה העל אדניך ואליך שלחני אדני לדבר את הדברים האלה הלא על האנשים הישבים על החמה לאכל את חריהם ולשתות את שיניהם עמכם׃
28Então Rabsaqué se pôs em pé e clamou em alta voz na língua dos judeus, e falou, dizendo: “Ouçam a palavra do grande rei, o rei da Assíria.
28ויעמד רב שקה ויקרא בקול גדול יהודית וידבר ויאמר שמעו דבר המלך הגדול מלך אשור׃
29Assim diz o rei: ‘Não deixem Ezequias enganá-los, pois ele não será capaz de livrá-los da mão dele.
29כה אמר המלך אל ישיא לכם חזקיהו כי לא יוכל להציל אתכם מידו׃
30Não deixem Ezequias fazê-los confiar no SENHOR, dizendo: “O SENHOR certamente nos livrará, e esta cidade não será entregue nas mãos do rei da Assíria.”
30ואל יבטח אתכם חזקיהו אל יהוה לאמר הצל יצילנו יהוה ולא תנתן את העיר הזאת ביד מלך אשור׃
31Não deem ouvidos a Ezequias.’ Pois assim diz o rei da Assíria: ‘Façam as pazes comigo e saiam a mim; e cada um de vocês comerá da sua própria videira, e cada um da sua própria figueira, e cada um beberá água da sua própria cisterna;
31אל תשמעו אל חזקיהו כי כה אמר מלך אשור עשו אתי ברכה וצאו אלי ואכלו איש גפנו ואיש תאנתו ושתו איש מי בורו׃
32até que eu venha e os leve para uma terra semelhante à de vocês, uma terra de cereais e de vinho novo, uma terra de pão e de vinhas, uma terra de oliveiras e de mel, para que vocês vivam e não morram. Não deem ouvidos a Ezequias quando ele os persuadir, dizendo: “O SENHOR nos livrará.”
32עד באי ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם ארץ דגן ותירוש ארץ לחם וכרמים ארץ זית יצהר ודבש וחיו ולא תמתו ואל תשמעו אל חזקיהו כי יסית אתכם לאמר יהוה יצילנו׃
33Acaso algum dos deuses das nações jamais livrou a sua terra das mãos do rei da Assíria?
33ההצל הצילו אלהי הגוים איש את ארצו מיד מלך אשור׃
34Onde estão os deuses de Hamate e de Arpade? Onde estão os deuses de Sefarvaim, de Hena e de Iva? Acaso eles livraram Samaria da minha mão?
34איה אלהי חמת וארפד איה אלהי ספרוים הנע ועוה כי הצילו את שמרון מידי׃
35Quem são eles, entre todos os deuses dos países, que livraram o seu país da minha mão, para que o SENHOR livre Jerusalém da minha mão?’”
35מי בכל אלהי הארצות אשר הצילו את ארצם מידי כי יציל יהוה את ירושלם מידי׃
36Mas o povo ficou calado, e não lhe respondeu uma só palavra; pois a ordem do rei era: “Não lhe respondam.”
36והחרישו העם ולא ענו אתו דבר כי מצות המלך היא לאמר לא תענהו׃
37Então Eliaquim, filho de Hilquias, o administrador do palácio, veio com Sebna, o secretário, e Joá, filho de Asafe, o cronista, a Ezequias, com as suas roupas rasgadas, e lhe relataram as palavras de Rabsaqué.
37ויבא אליקים בן חלקיה אשר על הבית ושבנא הספר ויואח בן אסף המזכיר אל חזקיהו קרועי בגדים ויגדו לו דברי רב שקה׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.