Numbers 24
JPS Tanakh (Jewish Publication Society, 1917)
Modern Hebrew Bible
1And when Balaam saw that it pleased the LORD to bless Israel, he went not, as at the other times, to meet with enchantments, but he set his face toward the wilderness.
1וירא בלעם כי טוב בעיני יהוה לברך את ישראל ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים וישת אל המדבר פניו׃
2And Balaam lifted up his eyes, and he saw Israel dwelling tribe by tribe; and the spirit of God came upon him.
2וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שכן לשבטיו ותהי עליו רוח אלהים׃
3And he took up his parable, and said: The saying of Balaam the son of Beor, and the saying of the man whose eye is opened;
3וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין׃
4The saying of him who heareth the words of God, who seeth the vision of the Almighty, fallen down, yet with opened eyes:
4נאם שמע אמרי אל אשר מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים׃
5How goodly are thy tents, O Jacob, thy dwellings, O Israel!
5מה טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל׃
6As valleys stretched out, as gardens by the river-side; as aloes planted of the LORD, as cedars beside the waters;
6כנחלים נטיו כגנת עלי נהר כאהלים נטע יהוה כארזים עלי מים׃
7Water shall flow from his branches, and his seed shall be in many waters; and his king shall be higher than Agag, and his kingdom shall be exalted.
7יזל מים מדליו וזרעו במים רבים וירם מאגג מלכו ותנשא מלכתו׃
8God who brought him forth out of Egypt is for him like the lofty horns of the wild-ox; he shall eat up the nations that are his adversaries, and shall break their bones in pieces, and pierce them through with his arrows.
8אל מוציאו ממצרים כתועפת ראם לו יאכל גוים צריו ועצמתיהם יגרם וחציו ימחץ׃
9He couched, he lay down as a lion, and as a lioness; who shall rouse him up? Blessed be every one that blesseth thee, and cursed be every one that curseth thee.
9כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו מברכיך ברוך וארריך ארור׃
10And Balak's anger was kindled against Balaam, and he smote his hands together; and Balak said unto Balaam: 'I called thee to curse mine enemies, and, behold, thou hast altogether blessed them these three times.
10ויחר אף בלק אל בלעם ויספק את כפיו ויאמר בלק אל בלעם לקב איבי קראתיך והנה ברכת ברך זה שלש פעמים׃
11Therefore now flee thou to thy place; I thought to promote thee unto great honour; but, lo, the LORD hath kept thee back from honour.'
11ועתה ברח לך אל מקומך אמרתי כבד אכבדך והנה מנעך יהוה מכבוד׃
12And Balaam said unto Balak: 'Spoke I not also to thy messengers that thou didst send unto me, saying:
12ויאמר בלעם אל בלק הלא גם אל מלאכיך אשר שלחת אלי דברתי לאמר׃
13If Balak would give me his house full of silver and gold, I cannot go beyond the word of the LORD, to do either good or bad of mine own mind; what the LORD speaketh, that will I speak?
13אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה לעשות טובה או רעה מלבי אשר ידבר יהוה אתו אדבר׃
14And now, behold, I go unto my people; come, and I will announce to thee what this people shall do to thy people in the end of days.'
14ועתה הנני הולך לעמי לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים׃
15And he took up his parable, and said: The saying of Balaam the son of Beor, and the saying of the man whose eye is opened;
15וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין׃
16The saying of him who heareth the words of God, and knoweth the knowledge of the Most High, who seeth the vision of the Almighty, fallen down, yet with opened eyes:
16נאם שמע אמרי אל וידע דעת עליון מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים׃
17I see him, but not now; I behold him, but not nigh; there shall step forth a star out of Jacob, and a scepter shall rise out of Israel, and shall smite through the corners of Moab, and break down all the sons of Seth.
17אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת׃
18And Edom shall be a possession, Seir also, even his enemies, shall be a possession; while Israel doeth valiantly.
18והיה אדום ירשה והיה ירשה שעיר איביו וישראל עשה חיל׃
19And out of Jacob shall one have dominion, and shall destroy the remnant from the city.
19וירד מיעקב והאביד שריד מעיר׃
20And he looked on Amalek, and took up his parable, and said: Amalek was the first of the nations; but his end shall come to destruction.
20וירא את עמלק וישא משלו ויאמר ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אבד׃
21And he looked on the Kenite, and took up his parable, and said: Though firm be thy dwelling-place, and though thy nest be set in the rock;
21וירא את הקיני וישא משלו ויאמר איתן מושבך ושים בסלע קנך׃
22Nevertheless Kain shall be wasted; How long? Asshur shall carry thee away captive.
22כי אם יהיה לבער קין עד מה אשור תשבך׃
23And he took up his parable, and said: Alas, who shall live after God hath appointed him?
23וישא משלו ויאמר אוי מי יחיה משמו אל׃
24But ships shall come from the coast of Kittim, and they shall afflict Asshur, and shall afflict Eber, and he also shall come to destruction.
24וצים מיד כתים וענו אשור וענו עבר וגם הוא עדי אבד׃
25And Balaam rose up, and went and returned to his place; and Balak also went his way.
25ויקם בלעם וילך וישב למקמו וגם בלק הלך לדרכו׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.