Numbers 23
JPS Tanakh (Jewish Publication Society, 1917)
Modern Hebrew Bible
1And Balaam said unto Balak: 'Build me here seven altars, and prepare me here seven bullocks and seven rams.'
1ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים׃
2And Balak did as Balaam had spoken; and Balak and Balaam offered on every altar a bullock and a ram.
2ויעש בלק כאשר דבר בלעם ויעל בלק ובלעם פר ואיל במזבח׃
3And Balaam said unto Balak: 'Stand by thy burnt-offering, and I will go; peradventure the LORD will come to meet me; and whatsoever He showeth me I will tell thee.' And he went to a bare height.
3ויאמר בלעם לבלק התיצב על עלתך ואלכה אולי יקרה יהוה לקראתי ודבר מה יראני והגדתי לך וילך שפי׃
4And God met Balaam; and he said unto Him: 'I have prepared the seven altars, and I have offered up a bullock and a ram on every altar.'
4ויקר אלהים אל בלעם ויאמר אליו את שבעת המזבחת ערכתי ואעל פר ואיל במזבח׃
5And the LORD put a word in Balaam's mouth, and said: 'Return unto Balak, and thus thou shalt speak.'
5וישם יהוה דבר בפי בלעם ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר׃
6And he returned unto him, and, lo, he stood by his burnt-offering, he, and all the princes of Moab.
6וישב אליו והנה נצב על עלתו הוא וכל שרי מואב׃
7And he took up his parable, and said: From Aram Balak bringeth me, the king of Moab from the mountains of the East: 'Come, curse me Jacob, and come, execrate Israel.'
7וישא משלו ויאמר מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם לכה ארה לי יעקב ולכה זעמה ישראל׃
8How shall I curse, whom God hath not cursed? And how shall I execrate, whom the LORD hath not execrated?
8מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם יהוה׃
9For from the top of the rocks I see him, and from the hills I behold him: lo, it is a people that shall dwell alone, and shall not be reckoned among the nations.
9כי מראש צרים אראנו ומגבעות אשורנו הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב׃
10Who hath counted the dust of Jacob, or numbered the stock of Israel? Let me die the death of the righteous, and let mine end be like his!
10מי מנה עפר יעקב ומספר את רבע ישראל תמת נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמהו׃
11And Balak said unto Balaam: 'What hast thou done unto me? I took thee to curse mine enemies, and, behold, thou hast blessed them altogether.'
11ויאמר בלק אל בלעם מה עשית לי לקב איבי לקחתיך והנה ברכת ברך׃
12And he answered and said: 'Must I not take heed to speak that which the LORD putteth in my mouth?'
12ויען ויאמר הלא את אשר ישים יהוה בפי אתו אשמר לדבר׃
13And Balak said unto him: 'Come, I pray thee, with me unto another place, from whence thou mayest see them; thou shalt see but the utmost part of them, and shalt not see them all; and curse me them from thence.'
13ויאמר אליו בלק לך נא אתי אל מקום אחר אשר תראנו משם אפס קצהו תראה וכלו לא תראה וקבנו לי משם׃
14And he took him into the field of Zophim, to the top of Pisgah, and built seven altars, and offered up a bullock and a ram on every altar.
14ויקחהו שדה צפים אל ראש הפסגה ויבן שבעה מזבחת ויעל פר ואיל במזבח׃
15And he said unto Balak: 'Stand here by thy burnt-offering, while I go toward a meeting yonder.'
15ויאמר אל בלק התיצב כה על עלתך ואנכי אקרה כה׃
16And the LORD met Balaam, and put a word in his mouth, and said: 'Return unto Balak, and thus shalt thou speak.'
16ויקר יהוה אל בלעם וישם דבר בפיו ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר׃
17And he came to him, and, lo, he stood by his burnt-offering, and the princes of Moab with him. And Balak said unto him: 'What hath the LORD spoken?'
17ויבא אליו והנו נצב על עלתו ושרי מואב אתו ויאמר לו בלק מה דבר יהוה׃
18And he took up his parable, and said: Arise, Balak, and hear; give ear unto me, thou son of Zippor:
18וישא משלו ויאמר קום בלק ושמע האזינה עדי בנו צפר׃
19God is not a man, that He should lie; neither the son of man, that He should repent: when He hath said, will He not do it? or when He hath spoken, will He not make it good?
19לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה׃
20Behold, I am bidden to bless; and when He hath blessed, I cannot call it back.
20הנה ברך לקחתי וברך ולא אשיבנה׃
21None hath beheld iniquity in Jacob, neither hath one seen perverseness in Israel; the LORD his God is with him, and the shouting for the King is among them.
21לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל יהוה אלהיו עמו ותרועת מלך בו׃
22God who brought them forth out of Egypt is for them like the lofty horns of the wild-ox.
22אל מוציאם ממצרים כתועפת ראם לו׃
23For there is no enchantment with Jacob, neither is there any divination with Israel; now is it said of Jacob and of Israel: 'What hath God wrought!'
23כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל׃
24Behold a people that riseth up as a lioness, and as a lion doth he lift himself up; he shall not lie down until he eat of the prey, and drink the blood of the slain.
24הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה׃
25And Balak said unto Balaam: 'Neither curse them at all, nor bless them at all.'
25ויאמר בלק אל בלעם גם קב לא תקבנו גם ברך לא תברכנו׃
26But Balaam answered and said unto Balak: 'Told not I thee, saying: All that the LORD speaketh, that I must do?'
26ויען בלעם ויאמר אל בלק הלא דברתי אליך לאמר כל אשר ידבר יהוה אתו אעשה׃
27And Balak said unto Balaam: 'Come now, I will take thee unto another place; peradventure it will please God that thou mayest curse me them from thence.'
27ויאמר בלק אל בלעם לכה נא אקחך אל מקום אחר אולי יישר בעיני האלהים וקבתו לי משם׃
28And Balak took Balaam unto the top of Peor, that looketh down upon the desert.
28ויקח בלק את בלעם ראש הפעור הנשקף על פני הישימן׃
29And Balaam said unto Balak: 'Build me here seven altars, and prepare me here seven bullocks and seven rams.'
29ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים׃
30And Balak did as Balaam had said, and offered up a bullock and a ram on every altar.
30ויעש בלק כאשר אמר בלעם ויעל פר ואיל במזבח׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.