Nehemiah 6
JPS Tanakh (Jewish Publication Society, 1917)
Modern Hebrew Bible
1Now it came to pass, when it was reported to Sanballat and Tobiah, and to Geshem the Arabian, and unto the rest of our enemies, that I had builded the wall, and that there was no breach left therein — though even unto that time I had not set up the doors in the gates —
1ויהי כאשר נשמע לסנבלט וטוביה ולגשם הערבי וליתר איבינו כי בניתי את החומה ולא נותר בה פרץ גם עד העת ההיא דלתות לא העמדתי בשערים׃
2that Sanballat and Geshem sent unto me, saying: 'Come, let us meet together in one of the villages in the plain of Ono.' But they thought to do me mischief.
2וישלח סנבלט וגשם אלי לאמר לכה ונועדה יחדו בכפירים בבקעת אונו והמה חשבים לעשות לי רעה׃
3And I sent messengers unto them, saying: 'I am doing a great work, so that I cannot come down; why should the work cease, whilst I leave it, and come down to you?'
3ואשלחה עליהם מלאכים לאמר מלאכה גדולה אני עשה ולא אוכל לרדת למה תשבת המלאכה כאשר ארפה וירדתי אליכם׃
4And they sent unto me four times after this sort; and I answered them after the same manner.
4וישלחו אלי כדבר הזה ארבע פעמים ואשיב אותם כדבר הזה׃
5Then sent Sanballat his servant unto me in like manner the fifth time with an open letter in his hand;
5וישלח אלי סנבלט כדבר הזה פעם חמישית את נערו ואגרת פתוחה בידו׃
6wherein was written: 'It is reported among the nations, and Geshem saith it, that thou and the Jews think to rebel; for which cause thou buildest the wall; and thou wouldest be their king, even according to these words.
6כתוב בה בגוים נשמע וגשמו אמר אתה והיהודים חשבים למרוד על כן אתה בונה החומה ואתה הוה להם למלך כדברים האלה׃
7And thou hast also appointed prophets to proclaim of thee at Jerusalem, saying: There is a king in Judah; and now shall it be reported to the king according to these words. Come now therefore, and let us take counsel together.'
7וגם נביאים העמדת לקרא עליך בירושלם לאמר מלך ביהודה ועתה ישמע למלך כדברים האלה ועתה לכה ונועצה יחדו׃
8Then I sent unto him, saying: 'There are no such things done as thou sayest, but thou feignest them out of thine own heart.'
8ואשלחה אליו לאמר לא נהיה כדברים האלה אשר אתה אומר כי מלבך אתה בודאם׃
9For they all would have us afraid, saying: 'Their hands shall be weakened from the work, that it be not done.' But now, strengthen Thou my hands.
9כי כלם מיראים אותנו לאמר ירפו ידיהם מן המלאכה ולא תעשה ועתה חזק את ידי׃
10And as for me, I went unto the house of Shemaiah the son of Delaiah the son of Mehetabel, who was shut up; and he said: 'Let us meet together in the house of God, within the temple, and let us shut the doors of the temple; for they will come to slay thee; yea, in the night will they come to slay thee.'
10ואני באתי בית שמעיה בן דליה בן מהיטבאל והוא עצור ויאמר נועד אל בית האלהים אל תוך ההיכל ונסגרה דלתות ההיכל כי באים להרגך ולילה באים להרגך׃
11And I said: 'Should such a man as I flee? and who is there, that, being such as I, could go into the temple and live? I will not go in.'
11ואמרה האיש כמוני יברח ומי כמוני אשר יבוא אל ההיכל וחי לא אבוא׃
12And I discerned, and, lo, God had not sent him; for he pronounced this prophecy against me, whereas Tobiah and Sanballat had hired him.
12ואכירה והנה לא אלהים שלחו כי הנבואה דבר עלי וטוביה וסנבלט שכרו׃
13For this cause was he hired, that I should be afraid, and do so, and sin, and that they might have matter for an evil report, that they might taunt me.
13למען שכור הוא למען אירא ואעשה כן וחטאתי והיה להם לשם רע למען יחרפוני׃
14Remember, O my God, Tobiah and Sanballat according to these their works, and also the prophetess Noadiah, and the rest of the prophets, that would have me put in fear.
14זכרה אלהי לטוביה ולסנבלט כמעשיו אלה וגם לנועדיה הנביאה וליתר הנביאים אשר היו מיראים אותי׃
15So the wall was finished in the twenty and fifth day of the month Elul, in fifty and two days.
15ותשלם החומה בעשרים וחמשה לאלול לחמשים ושנים יום׃
16And it came to pass, when all our enemies heard thereof, that all the nations that were about us feared, and were much cast down in their own eyes; for they perceived that this work was wrought of our God.
16ויהי כאשר שמעו כל אויבינו ויראו כל הגוים אשר סביבתינו ויפלו מאד בעיניהם וידעו כי מאת אלהינו נעשתה המלאכה הזאת׃
17Moreover in those days the nobles of Judah sent many letters unto Tobiah, and the letters of Tobiah came unto them.
17גם בימים ההם מרבים חרי יהודה אגרתיהם הולכות על טוביה ואשר לטוביה באות אליהם׃
18For there were many in Judah sworn unto him, because he was the son-in-law of Shecaniah the son of Arah; and his son Jehohanan had taken the daughter of Meshullam the son of Berechiah to wife.
18כי רבים ביהודה בעלי שבועה לו כי חתן הוא לשכניה בן ארח ויהוחנן בנו לקח את בת משלם בן ברכיה׃
19Also they spoke of his good deeds before me, and reported my words to him. And Tobiah sent letters to put me in fear.
19גם טובתיו היו אמרים לפני ודברי היו מוציאים לו אגרות שלח טוביה ליראני׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.