Isaiah 42
JPS Tanakh (Jewish Publication Society, 1917)
Modern Hebrew Bible
1Behold My servant, whom I uphold; Mine elect, in whom My soul delighteth; I have put My spirit upon him, he shall make the right to go forth to the nations.
1הן עבדי אתמך בו בחירי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו משפט לגוים יוציא׃
2He shall not cry, nor lift up, nor cause his voice to be heard in the street.
2לא יצעק ולא ישא ולא ישמיע בחוץ קולו׃
3A bruised reed shall he not break, and the dimly burning wick shall he not quench; he shall make the right to go forth according to the truth.
3קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה לאמת יוציא משפט׃
4He shall not fail nor be crushed, till he have set the right in the earth; and the isles shall wait for his teaching.
4לא יכהה ולא ירוץ עד ישים בארץ משפט ולתורתו איים ייחילו׃
5Thus saith God the LORD, He that created the heavens, and stretched them forth, He that spread forth the earth and that which cometh out of it, He that giveth breath unto the people upon it, and spirit to them that walk therein:
5כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם רקע הארץ וצאצאיה נתן נשמה לעם עליה ורוח להלכים בה׃
6I the LORD have called thee in righteousness, and have taken hold of thy hand, and kept thee, and set thee for a covenant of the people, for a light of the nations;
6אני יהוה קראתיך בצדק ואחזק בידך ואצרך ואתנך לברית עם לאור גוים׃
7To open the blind eyes, to bring out the prisoners from the dungeon, and them that sit in darkness out of the prison-house.
7לפקח עינים עורות להוציא ממסגר אסיר מבית כלא ישבי חשך׃
8I am the LORD, that is My name; and My glory will I not give to another, neither My praise to graven images.
8אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן ותהלתי לפסילים׃
9Behold, the former things are come to pass, and new things do I declare; before they spring forth I tell you of them.
9הראשנות הנה באו וחדשות אני מגיד בטרם תצמחנה אשמיע אתכם׃
10Sing unto the LORD a new song, and His praise from the end of the earth; ye that go down to the sea, and all that is therein, the isles, and the inhabitants thereof.
10שירו ליהוה שיר חדש תהלתו מקצה הארץ יורדי הים ומלאו איים וישביהם׃
11Let the wilderness and the cities thereof lift up their voice, the villages that Kedar doth inhabit; let the inhabitants of Sela exult, let them shout from the top of the mountains.
11ישאו מדבר ועריו חצרים תשב קדר ירנו ישבי סלע מראש הרים יצוחו׃
12Let them give glory unto the LORD, and declare His praise in the islands.
12ישימו ליהוה כבוד ותהלתו באיים יגידו׃
13The LORD will go forth as a mighty man, He will stir up jealousy like a man of war; He will cry, yea, He will shout aloud, He will prove Himself mighty against His enemies.
13יהוה כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה יריע אף יצריח על איביו יתגבר׃
14I have long time held My peace, I have been still, and refrained Myself; now will I cry like a travailing woman, gasping and panting at once.
14החשיתי מעולם אחריש אתאפק כיולדה אפעה אשם ואשאף יחד׃
15I will make waste mountains and hills, and dry up all their herbs; and I will make the rivers islands, and will dry up the pools.
15אחריב הרים וגבעות וכל עשבם אוביש ושמתי נהרות לאיים ואגמים אוביש׃
16And I will bring the blind by a way that they knew not, in paths that they knew not will I lead them; I will make darkness light before them, and rugged places plain. These things will I do, and I will not leave them undone.
16והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו אדריכם אשים מחשך לפניהם לאור ומעקשים למישור אלה הדברים עשיתם ולא עזבתים׃
17They shall be turned back, greatly ashamed, that trust in graven images, that say unto molten images: 'Ye are our gods.'
17נסגו אחור יבשו בשת הבטחים בפסל האמרים למסכה אתם אלהינו׃
18Hear, ye deaf, and look, ye blind, that ye may see.
18החרשים שמעו והעורים הביטו לראות׃
19Who is blind, but My servant? Or deaf, as My messenger that I send? Who is blind as he that is wholehearted, and blind as the LORD'S servant?
19מי עור כי אם עבדי וחרש כמלאכי אשלח מי עור כמשלם ועור כעבד יהוה׃
20Seeing many things, thou observest not; opening the ears, he heareth not.
20ראית רבות ולא תשמר פקוח אזנים ולא ישמע׃
21The LORD was pleased, for His righteousness' sake, to make the teaching great and glorious.
21יהוה חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר׃
22But this is a people robbed and spoiled, they are all of them snared in holes, and they are hid in prison-houses; they are for a prey, and none delivereth, for a spoil, and none saith: 'Restore.'
22והוא עם בזוז ושסוי הפח בחורים כלם ובבתי כלאים החבאו היו לבז ואין מציל משסה ואין אמר השב׃
23Who among you will give ear to this? Who will hearken and hear for the time to come?
23מי בכם יאזין זאת יקשב וישמע לאחור׃
24Who gave Jacob for a spoil, and Israel to the robbers? Did not the LORD? He against whom we have sinned, and in whose ways they would not walk, neither were they obedient unto His law.
24מי נתן למשוסה יעקב וישראל לבזזים הלוא יהוה זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו׃
25Therefore He poured upon him the fury of His anger, and the strength of battle; and it set him on fire round about, yet he knew not, and it burned him, yet he laid it not to heart.
25וישפך עליו חמה אפו ועזוז מלחמה ותלהטהו מסביב ולא ידע ותבער בו ולא ישים על לב׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.