Ezekiel 35
JPS Tanakh (Jewish Publication Society, 1917)
Modern Hebrew Bible
1Moreover the word of the LORD came unto me, saying:
1ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
2'Son of man, set thy face against mount Seir, and prophesy against it,
2בן אדם שים פניך על הר שעיר והנבא עליו׃
3and say unto it: Thus saith the Lord GOD: Behold, I am against thee, O mount Seir, and I will stretch out My hand against thee, and I will make thee most desolate.
3ואמרת לו כה אמר אדני יהוה הנני אליך הר שעיר ונטיתי ידי עליך ונתתיך שממה ומשמה׃
4I will lay thy cities waste, and thou shalt be desolate; and thou shalt know that I am the LORD.
4עריך חרבה אשים ואתה שממה תהיה וידעת כי אני יהוה׃
5Because thou hast had a hatred of old, and hast hurled the children of Israel unto the power of the sword in the time of their calamity, in the time of the iniquity of the end;
5יען היות לך איבת עולם ותגר את בני ישראל על ידי חרב בעת אידם בעת עון קץ׃
6therefore, as I live, saith the Lord GOD, I will prepare thee unto blood, and blood shall pursue thee; surely thou hast hated thine own blood, therefore blood shall pursue thee.
6לכן חי אני נאם אדני יהוה כי לדם אעשך ודם ירדפך אם לא דם שנאת ודם ירדפך׃
7Thus will I make mount Seir most desolate, and cut off from it him that passeth through and him that returneth.
7ונתתי את הר שעיר לשממה ושממה והכרתי ממנו עבר ושב׃
8And I will fill his mountains with his slain; in thy hills and in thy valleys and in all thy streams shall they fall that are slain with the sword.
8ומלאתי את הריו חלליו גבעותיך וגיאותיך וכל אפיקיך חללי חרב יפלו בהם׃
9I will make thee perpetual desolations, and thy cities shall not return; and ye shall know that I am the LORD.
9שממות עולם אתנך ועריך לא תישבנה וידעתם כי אני יהוה׃
10Because thou hast said: These two nations and these two countries shall be mine, and we will possess it; whereas the LORD was there;
10יען אמרך את שני הגוים ואת שתי הארצות לי תהיינה וירשנוה ויהוה שם היה׃
11therefore, as I live, saith the Lord GOD, I will do according to thine anger and according to thine envy, which thou hast used out of thy hatred against them; and I will make Myself known among them, when I shall judge thee.
11לכן חי אני נאם אדני יהוה ועשיתי כאפך וכקנאתך אשר עשיתה משנאתיך בם ונודעתי בם כאשר אשפטך׃
12And thou shalt know that I the LORD have heard all thy blasphemies which thou hast spoken against the mountains of Israel, saying: They are laid desolate, they are given us to devour.
12וידעת כי אני יהוה שמעתי את כל נאצותיך אשר אמרת על הרי ישראל לאמר שממה לנו נתנו לאכלה׃
13And ye have magnified yourselves against Me with your mouth, and have multiplied your words against Me; I have heard it.
13ותגדילו עלי בפיכם והעתרתם עלי דבריכם אני שמעתי׃
14Thus saith the Lord GOD: When the whole earth rejoiceth, I will make thee desolate.
14כה אמר אדני יהוה כשמח כל הארץ שממה אעשה לך׃
15As thou didst rejoice over the inheritance of the house of Israel, because it was desolate, so will I do unto thee; thou shalt be desolate, O mount Seir, and all Edom, even all of it; and they shall know that I am the LORD.
15כשמחתך לנחלת בית ישראל על אשר שממה כן אעשה לך שממה תהיה הר שעיר וכל אדום כלה וידעו כי אני יהוה׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.