זְכַרְיָה 2
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
JPS Tanakh (Jewish Publication Society, 1917)
1ואשא עיני וארא והנה איש ובידו חבל מדה׃
1(2-5) And I lifted up mine eyes, and saw, and behold a man with a measuring line in his hand.
2ואמר אנה אתה הלך ויאמר אלי למד את ירושלם לראות כמה רחבה וכמה ארכה׃
2(2-6) Then said I: 'Whither goest thou?' And he said unto me: 'To measure Jerusalem, to see what is the breadth thereof, and what is the length thereof.'
3והנה המלאך הדבר בי יצא ומלאך אחר יצא לקראתו׃
3(2-7) And, behold, the angel that spoke with me went forth, and another angel went out to meet him,
4ויאמר אלו רץ דבר אל הנער הלז לאמר פרזות תשב ירושלם מרב אדם ובהמה בתוכה׃
4(2-8) and said unto him: 'Run, speak to this young man, saying: 'Jerusalem shall be inhabited without walls for the multitude of men and cattle therein.
5ואני אהיה לה נאם יהוה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה׃
5(2-9) For I, saith the LORD, will be unto her a wall of fire round about, and I will be the glory in the midst of her.
6הוי הוי ונסו מארץ צפון נאם יהוה כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם נאם יהוה׃
6(2-10) Ho, ho, flee then from the land of the north, saith the LORD; for I have spread you abroad as the four winds of the heaven, saith the LORD.
7הוי ציון המלטי יושבת בת בבל׃
7(2-11) Ho, Zion, escape, thou that dwellest with the daughter of Babylon.'
8כי כה אמר יהוה צבאות אחר כבוד שלחני אל הגוים השללים אתכם כי הנגע בכם נגע בבבת עינו׃
8(2-12) For thus saith the LORD of hosts who sent me after glory unto the nations which spoiled you: 'Surely, he that toucheth you toucheth the apple of his eye.
9כי הנני מניף את ידי עליהם והיו שלל לעבדיהם וידעתם כי יהוה צבאות שלחני׃
9(2-13) For, behold, I will shake My hand over them, and they shall be a spoil to those that served them'; and ye shall know that the LORD of hosts hath sent me.
10רני ושמחי בת ציון כי הנני בא ושכנתי בתוכך נאם יהוה׃
10(2-14) 'Sing and rejoice, O daughter of Zion; for, lo, I come, and I will dwell in the midst of thee, saith the LORD.
11ונלוו גוים רבים אל יהוה ביום ההוא והיו לי לעם ושכנתי בתוכך וידעת כי יהוה צבאות שלחני אליך׃
11(2-15) And many nations shall join themselves to the LORD in that day, and shall be My people, and I will dwell in the midst of thee'; and thou shalt know that the LORD of hosts hath sent me unto thee.
12ונחל יהוה את יהודה חלקו על אדמת הקדש ובחר עוד בירושלם׃
12(2-16) And the LORD shall inherit Judah as His portion in the holy land, and shall choose Jerusalem again.
13הס כל בשר מפני יהוה כי נעור ממעון קדשו׃
13(2-17) Be silent, all flesh, before the LORD; for He is aroused out of His holy habitation.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.