יִרְמְיָהוּ 48
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Berean Standard Bible
1למואב כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הוי אל נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה׃
1Concerning Moab, this is what the LORD of Hosts, the God of Israel, says: “Woe to Nebo, for it will be devastated. Kiriathaim will be captured and disgraced; the fortress will be shattered and dismantled.
2אין עוד תהלת מואב בחשבון חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם מדמן תדמי אחריך תלך חרב׃
2There is no longer praise for Moab; in Heshbon they devise evil against her: ‘Come, let us cut her off from nationhood.’ You too, O people of Madmen, will be silenced; the sword will pursue you.
3קול צעקה מחרונים שד ושבר גדול׃
3A voice cries out from Horonaim: ‘Devastation and great destruction!’
4נשברה מואב השמיעו זעקה צעוריה׃
4Moab will be shattered; her little ones will cry out.
5כי מעלה הלחות בבכי יעלה בכי כי במורד חורנים צרי צעקת שבר שמעו׃
5For on the ascent to Luhith they weep bitterly as they go, and on the descent to Horonaim cries of distress resound over the destruction:
6נסו מלטו נפשכם ותהיינה כערוער במדבר׃
6‘Flee! Run for your lives! Become like a juniper in the desert.’
7כי יען בטחך במעשיך ובאוצרותיך גם את תלכדי ויצא כמיש בגולה כהניו ושריו יחד׃
7Because you trust in your works and treasures, you too will be captured, and Chemosh will go into exile with his priests and officials.
8ויבא שדד אל כל עיר ועיר לא תמלט ואבד העמק ונשמד המישר אשר אמר יהוה׃
8The destroyer will move against every city, and not one town will escape. The valley will also be ruined, and the high plain will be destroyed, as the LORD has said.
9תנו ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן׃
9Put salt on Moab, for she will be laid waste; her cities will become desolate, with no one to dwell in them.
10ארור עשה מלאכת יהוה רמיה וארור מנע חרבו מדם׃
10Cursed is the one who is remiss in doing the work of the LORD, and cursed is he who withholds his sword from bloodshed.
11שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל שמריו ולא הורק מכלי אל כלי ובגולה לא הלך על כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר׃
11Moab has been at ease from youth, settled like wine on its dregs; he has not been poured from vessel to vessel or gone into exile. So his flavor has remained the same, and his aroma is unchanged.
12לכן הנה ימים באים נאם יהוה ושלחתי לו צעים וצעהו וכליו יריקו ונבליהם ינפצו׃
12Therefore behold, the days are coming, declares the LORD, when I will send to him wanderers, who will pour him out. They will empty his vessels and shatter his jars.
13ובש מואב מכמוש כאשר בשו בית ישראל מבית אל מבטחם׃
13Then Moab will be ashamed of Chemosh, just as the house of Israel was ashamed when they trusted in Bethel.
14איך תאמרו גבורים אנחנו ואנשי חיל למלחמה׃
14How can you say, ‘We are warriors, mighty men ready for battle’?
15שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח נאם המלך יהוה צבאות שמו׃
15Moab has been destroyed and its towns have been invaded; the best of its young men have gone down in the slaughter, declares the King, whose name is the LORD of Hosts.
16קרוב איד מואב לבוא ורעתו מהרה מאד׃
16Moab’s calamity is at hand, and his affliction is rushing swiftly.
17נדו לו כל סביביו וכל ידעי שמו אמרו איכה נשבר מטה עז מקל תפארה׃
17Mourn for him, all you who surround him, everyone who knows his name; tell how the mighty scepter is shattered— the glorious staff!
18רדי מכבוד ישבי בצמא ישבת בת דיבון כי שדד מואב עלה בך שחת מבצריך׃
18Come down from your glory; sit on parched ground, O daughter dwelling in Dibon, for the destroyer of Moab has come against you; he has destroyed your fortresses.
19אל דרך עמדי וצפי יושבת ערוער שאלי נס ונמלטה אמרי מה נהיתה׃
19Stand by the road and watch, O dweller of Aroer! Ask the man fleeing or the woman escaping, ‘What has happened?’
20הביש מואב כי חתה הילילי וזעקי הגידו בארנון כי שדד מואב׃
20Moab is put to shame, for it has been shattered. Wail and cry out! Declare by the Arnon that Moab is destroyed.
21ומשפט בא אל ארץ המישר אל חלון ואל יהצה ועל מופעת׃
21Judgment has come upon the high plain— upon Holon, Jahzah, and Mephaath,
22ועל דיבון ועל נבו ועל בית דבלתים׃
22upon Dibon, Nebo, and Beth-diblathaim,
23ועל קריתים ועל בית גמול ועל בית מעון׃
23upon Kiriathaim, Beth-gamul, and Beth-meon,
24ועל קריות ועל בצרה ועל כל ערי ארץ מואב הרחקות והקרבות׃
24upon Kerioth, Bozrah, and all the towns of Moab, those far and near.
25נגדעה קרן מואב וזרעו נשברה נאם יהוה׃
25The horn of Moab has been cut off, and his arm is broken,” declares the LORD.
26השכירהו כי על יהוה הגדיל וספק מואב בקיאו והיה לשחק גם הוא׃
26“Make him drunk, because he has magnified himself against the LORD; so Moab will wallow in his own vomit, and he will also become a laughingstock.
27ואם לוא השחק היה לך ישראל אם בגנבים נמצאה כי מדי דבריך בו תתנודד׃
27Was not Israel your object of ridicule? Was he ever found among thieves? For whenever you speak of him you shake your head.
28עזבו ערים ושכנו בסלע ישבי מואב והיו כיונה תקנן בעברי פי פחת׃
28Abandon the towns and settle among the rocks, O dwellers of Moab! Be like a dove that nests at the mouth of a cave.
29שמענו גאון מואב גאה מאד גבהו וגאונו וגאותו ורם לבו׃
29We have heard of Moab’s pomposity, his exceeding pride and conceit, his proud arrogance and haughtiness of heart.
30אני ידעתי נאם יהוה עברתו ולא כן בדיו לא כן עשו׃
30I know his insolence,” declares the LORD, “but it is futile. His boasting is as empty as his deeds.
31על כן על מואב איליל ולמואב כלה אזעק אל אנשי קיר חרש יהגה׃
31Therefore I will wail for Moab; I will cry out for all of Moab; I will moan for the men of Kir-heres.
32מבכי יעזר אבכה לך הגפן שבמה נטישתיך עברו ים עד ים יעזר נגעו על קיצך ועל בצירך שדד נפל׃
32I will weep for you, O vine of Sibmah, more than I weep for Jazer. Your tendrils have extended to the sea; they reach even to Jazer. The destroyer has descended on your summer fruit and grape harvest.
33ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מיקבים השבתי לא ידרך הידד הידד לא הידד׃
33Joy and gladness are removed from the orchard and from the fields of Moab. I have stopped the flow of wine from the presses; no one treads them with shouts of joy; their shouts are not for joy.
34מזעקת חשבון עד אלעלה עד יהץ נתנו קולם מצער עד חרנים עגלת שלשיה כי גם מי נמרים למשמות יהיו׃
34There is a cry from Heshbon to Elealeh; they raise their voices to Jahaz, from Zoar to Horonaim and Eglath-shelishiyah; for even the waters of Nimrim have dried up.
35והשבתי למואב נאם יהוה מעלה במה ומקטיר לאלהיו׃
35In Moab, declares the LORD, I will bring an end to those who make offerings on the high places and burn incense to their gods.
36על כן לבי למואב כחללים יהמה ולבי אל אנשי קיר חרש כחלילים יהמה על כן יתרת עשה אבדו׃
36Therefore My heart laments like a flute for Moab; it laments like a flute for the men of Kir-heres, because the wealth they acquired has perished.
37כי כל ראש קרחה וכל זקן גרעה על כל ידים גדדת ועל מתנים שק׃
37For every head is shaved and every beard is clipped; on every hand is a gash, and around every waist is sackcloth.
38על כל גגות מואב וברחבתיה כלה מספד כי שברתי את מואב ככלי אין חפץ בו נאם יהוה׃
38On all the rooftops of Moab and in the public squares, everyone is mourning; for I have shattered Moab like an unwanted jar,” declares the LORD.
39איך חתה הילילו איך הפנה ערף מואב בוש והיה מואב לשחק ולמחתה לכל סביביו׃
39“How shattered it is! How they wail! How Moab has turned his back in shame! Moab has become an object of ridicule and horror to all those around him.”
40כי כה אמר יהוה הנה כנשר ידאה ופרש כנפיו אל מואב׃
40For this is what the LORD says: “Behold, an eagle swoops down and spreads his wings against Moab.
41נלכדה הקריות והמצדות נתפשה והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשה מצרה׃
41Kirioth has been taken, and the strongholds seized. In that day the heart of Moab’s warriors will be like the heart of a woman in labor.
42ונשמד מואב מעם כי על יהוה הגדיל׃
42Moab will be destroyed as a nation because he vaunted himself against the LORD.
43פחד ופחת ופח עליך יושב מואב נאם יהוה׃
43Terror and pit and snare await you, O dweller of Moab,” declares the LORD.
44הניס מפני הפחד יפל אל הפחת והעלה מן הפחת ילכד בפח כי אביא אליה אל מואב שנת פקדתם נאם יהוה׃
44“Whoever flees the panic will fall into the pit, and whoever climbs from the pit will be caught in the snare. For I will bring upon Moab the year of their punishment,” declares the LORD.
45בצל חשבון עמדו מכח נסים כי אש יצא מחשבון ולהבה מבין סיחון ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון׃
45“Those who flee will stand helpless in Heshbon’s shadow, because fire has gone forth from Heshbon and a flame from within Sihon. It devours the foreheads of Moab and the skulls of the sons of tumult.
46אוי לך מואב אבד עם כמוש כי לקחו בניך בשבי ובנתיך בשביה׃
46Woe to you, O Moab! The people of Chemosh have perished; for your sons have been taken into exile and your daughters have gone into captivity.
47ושבתי שבות מואב באחרית הימים נאם יהוה עד הנה משפט מואב׃
47Yet in the latter days I will restore Moab from captivity,” declares the LORD. Here ends the judgment on Moab.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.