יְשַׁעְיָהוּ 10
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
King James Version with Apocrypha
1הוי החקקים חקקי און ומכתבים עמל כתבו׃
1Woe unto them that decree unrighteous decrees, and that write grievousness which they have prescribed;
2להטות מדין דלים ולגזל משפט עניי עמי להיות אלמנות שללם ואת יתומים יבזו׃
2To turn aside the needy from judgment, and to take away the right from the poor of my people, that widows may be their prey, and that they may rob the fatherless!
3ומה תעשו ליום פקדה ולשואה ממרחק תבוא על מי תנוסו לעזרה ואנה תעזבו כבודכם׃
3And what will ye do in the day of visitation, and in the desolation which shall come from far? to whom will ye flee for help? and where will ye leave your glory?
4בלתי כרע תחת אסיר ותחת הרוגים יפלו בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה׃
4Without me they shall bow down under the prisoners, and they shall fall under the slain. For all this his anger is not turned away, but his hand is stretched out still.
5הוי אשור שבט אפי ומטה הוא בידם זעמי׃
5¶ O Assyrian, the rod of mine anger, and the staff in their hand is mine indignation.
6בגוי חנף אשלחנו ועל עם עברתי אצונו לשלל שלל ולבז בז ולשימו מרמס כחמר חוצות׃
6I will send him against an hypocritical nation, and against the people of my wrath will I give him a charge, to take the spoil, and to take the prey, and to tread them down like the mire of the streets.
7והוא לא כן ידמה ולבבו לא כן יחשב כי להשמיד בלבבו ולהכרית גוים לא מעט׃
7Howbeit he meaneth not so, neither doth his heart think so; but it is in his heart to destroy and cut off nations not a few.
8כי יאמר הלא שרי יחדו מלכים׃
8For he saith, Are not my princes altogether kings?
9הלא ככרכמיש כלנו אם לא כארפד חמת אם לא כדמשק שמרון׃
9Is not Calno as Carchemish? is not Hamath as Arpad? is not Samaria as Damascus?
10כאשר מצאה ידי לממלכת האליל ופסיליהם מירושלם ומשמרון׃
10As my hand hath found the kingdoms of the idols, and whose graven images did excel them of Jerusalem and of Samaria;
11הלא כאשר עשיתי לשמרון ולאליליה כן אעשה לירושלם ולעצביה׃
11Shall I not, as I have done unto Samaria and her idols, so do to Jerusalem and her idols?
12והיה כי יבצע אדני את כל מעשהו בהר ציון ובירושלם אפקד על פרי גדל לבב מלך אשור ועל תפארת רום עיניו׃
12Wherefore it shall come to pass, that when the Lord hath performed his whole work upon mount Zion and on Jerusalem, I will punish the fruit of the stout heart of the king of Assyria, and the glory of his high looks.
13כי אמר בכח ידי עשיתי ובחכמתי כי נבנותי ואסיר גבולת עמים ועתידתיהם שושתי ואוריד כאביר יושבים׃
13For he saith, By the strength of my hand I have done it , and by my wisdom; for I am prudent: and I have removed the bounds of the people, and have robbed their treasures, and I have put down the inhabitants like a valiant man:
14ותמצא כקן ידי לחיל העמים וכאסף ביצים עזבות כל הארץ אני אספתי ולא היה נדד כנף ופצה פה ומצפצף׃
14And my hand hath found as a nest the riches of the people: and as one gathereth eggs that are left, have I gathered all the earth; and there was none that moved the wing, or opened the mouth, or peeped.
15היתפאר הגרזן על החצב בו אם יתגדל המשור על מניפו כהניף שבט את מרימיו כהרים מטה לא עץ׃
15Shall the axe boast itself against him that heweth therewith? or shall the saw magnify itself against him that shaketh it? as if the rod should shake itself against them that lift it up, or as if the staff should lift up itself, as if it were no wood.
16לכן ישלח האדון יהוה צבאות במשמניו רזון ותחת כבדו יקד יקד כיקוד אש׃
16Therefore shall the Lord, the Lord of hosts, send among his fat ones leanness; and under his glory he shall kindle a burning like the burning of a fire.
17והיה אור ישראל לאש וקדושו ללהבה ובערה ואכלה שיתו ושמירו ביום אחד׃
17And the light of Israel shall be for a fire, and his Holy One for a flame: and it shall burn and devour his thorns and his briers in one day;
18וכבוד יערו וכרמלו מנפש ועד בשר יכלה והיה כמסס נסס׃
18And shall consume the glory of his forest, and of his fruitful field, both soul and body: and they shall be as when a standardbearer fainteth.
19ושאר עץ יערו מספר יהיו ונער יכתבם׃
19And the rest of the trees of his forest shall be few, that a child may write them.
20והיה ביום ההוא לא יוסיף עוד שאר ישראל ופליטת בית יעקב להשען על מכהו ונשען על יהוה קדוש ישראל באמת׃
20¶ And it shall come to pass in that day, that the remnant of Israel, and such as are escaped of the house of Jacob, shall no more again stay upon him that smote them; but shall stay upon the LORD , the Holy One of Israel, in truth.
21שאר ישוב שאר יעקב אל אל גבור׃
21The remnant shall return, even the remnant of Jacob, unto the mighty God.
22כי אם יהיה עמך ישראל כחול הים שאר ישוב בו כליון חרוץ שוטף צדקה׃
22For though thy people Israel be as the sand of the sea, yet a remnant of them shall return: the consumption decreed shall overflow with righteousness.
23כי כלה ונחרצה אדני יהוה צבאות עשה בקרב כל הארץ׃
23For the Lord GOD of hosts shall make a consumption, even determined, in the midst of all the land.
24לכן כה אמר אדני יהוה צבאות אל תירא עמי ישב ציון מאשור בשבט יככה ומטהו ישא עליך בדרך מצרים׃
24¶ Therefore thus saith the Lord GOD of hosts, O my people that dwellest in Zion, be not afraid of the Assyrian: he shall smite thee with a rod, and shall lift up his staff against thee, after the manner of Egypt.
25כי עוד מעט מזער וכלה זעם ואפי על תבליתם׃
25For yet a very little while, and the indignation shall cease, and mine anger in their destruction.
26ועורר עליו יהוה צבאות שוט כמכת מדין בצור עורב ומטהו על הים ונשאו בדרך מצרים׃
26And the LORD of hosts shall stir up a scourge for him according to the slaughter of Midian at the rock of Oreb: and as his rod was upon the sea, so shall he lift it up after the manner of Egypt.
27והיה ביום ההוא יסור סבלו מעל שכמך ועלו מעל צוארך וחבל על מפני שמן׃
27And it shall come to pass in that day, that his burden shall be taken away from off thy shoulder, and his yoke from off thy neck, and the yoke shall be destroyed because of the anointing.
28בא על עית עבר במגרון למכמש יפקיד כליו׃
28He is come to Aiath, he is passed to Migron; at Michmash he hath laid up his carriages:
29עברו מעברה גבע מלון לנו חרדה הרמה גבעת שאול נסה׃
29They are gone over the passage: they have taken up their lodging at Geba; Ramah is afraid; Gibeah of Saul is fled.
30צהלי קולך בת גלים הקשיבי לישה עניה ענתות׃
30Lift up thy voice, O daughter of Gallim: cause it to be heard unto Laish, O poor Anathoth.
31נדדה מדמנה ישבי הגבים העיזו׃
31Madmenah is removed; the inhabitants of Gebim gather themselves to flee.
32עוד היום בנב לעמד ינפף ידו הר בית ציון גבעת ירושלם׃
32As yet shall he remain at Nob that day: he shall shake his hand against the mount of the daughter of Zion, the hill of Jerusalem.
33הנה האדון יהוה צבאות מסעף פארה במערצה ורמי הקומה גדועים והגבהים ישפלו׃
33Behold, the Lord, the LORD of hosts, shall lop the bough with terror: and the high ones of stature shall be hewn down, and the haughty shall be humbled.
34ונקף סבכי היער בברזל והלבנון באדיר יפול׃
34And he shall cut down the thickets of the forest with iron, and Lebanon shall fall by a mighty one.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.