יְשַׁעְיָהוּ 10
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
JPS Tanakh (Jewish Publication Society, 1917)
1הוי החקקים חקקי און ומכתבים עמל כתבו׃
1Woe unto them that decree unrighteous decrees, and to the writers that write iniquity;
2להטות מדין דלים ולגזל משפט עניי עמי להיות אלמנות שללם ואת יתומים יבזו׃
2To turn aside the needy from judgment, and to take away the right of the poor of My people, that widows may be their spoil, and that they may make the fatherless their prey!
3ומה תעשו ליום פקדה ולשואה ממרחק תבוא על מי תנוסו לעזרה ואנה תעזבו כבודכם׃
3And what will ye do in the day of visitation, and in the ruin which shall come from far? To whom will ye flee for help? And where will ye leave your glory?
4בלתי כרע תחת אסיר ותחת הרוגים יפלו בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה׃
4They can do nought except crouch under the captives, and fall under the slain. For all this His anger is not turned away, but His hand is stretched out still.
5הוי אשור שבט אפי ומטה הוא בידם זעמי׃
5O Asshur, the rod of Mine anger, in whose hand as a staff is Mine indignation!
6בגוי חנף אשלחנו ועל עם עברתי אצונו לשלל שלל ולבז בז ולשימו מרמס כחמר חוצות׃
6I do send him against an ungodly nation, and against the people of My wrath do I give him a charge, to take the spoil, and to take the prey, and to tread them down like the mire of the streets.
7והוא לא כן ידמה ולבבו לא כן יחשב כי להשמיד בלבבו ולהכרית גוים לא מעט׃
7Howbeit he meaneth not so, neither doth his heart think so; but it is in his heart to destroy, and to cut off nations not a few.
8כי יאמר הלא שרי יחדו מלכים׃
8For he saith: 'Are not my princes all of them kings?
9הלא ככרכמיש כלנו אם לא כארפד חמת אם לא כדמשק שמרון׃
9Is not Calno as Carchemish? Is not Hamath as Arpad? Is not Samaria as Damascus?
10כאשר מצאה ידי לממלכת האליל ופסיליהם מירושלם ומשמרון׃
10As my hand hath reached the kingdoms of the idols, whose graven images did exceed them of Jerusalem and of Samaria;
11הלא כאשר עשיתי לשמרון ולאליליה כן אעשה לירושלם ולעצביה׃
11Shall I not, as I have done unto Samaria and her idols, so do to Jerusalem and her idols?'
12והיה כי יבצע אדני את כל מעשהו בהר ציון ובירושלם אפקד על פרי גדל לבב מלך אשור ועל תפארת רום עיניו׃
12Wherefore it shall come to pass, that when the Lord hath performed His whole work upon mount Zion and on Jerusalem, I will punish the fruit of the arrogant heart of the king of Assyria, and the glory of his haughty looks.
13כי אמר בכח ידי עשיתי ובחכמתי כי נבנותי ואסיר גבולת עמים ועתידתיהם שושתי ואוריד כאביר יושבים׃
13For he hath said: by the strength of my hand I have done it, and by my wisdom, for I am prudent; in that I have removed the bounds of the peoples, and have robbed their treasures, and have brought down as one mighty the inhabitants;
14ותמצא כקן ידי לחיל העמים וכאסף ביצים עזבות כל הארץ אני אספתי ולא היה נדד כנף ופצה פה ומצפצף׃
14And my hand hath found as a nest the riches of the peoples; and as one gathereth eggs that are forsaken, have I gathered all the earth; and there was none that moved the wing, or that opened the mouth, or chirped.
15היתפאר הגרזן על החצב בו אם יתגדל המשור על מניפו כהניף שבט את מרימיו כהרים מטה לא עץ׃
15Should the axe boast itself against him that heweth therewith? Should the saw magnify itself against him that moveth it? as if a rod should move them that lift it up, or as if a staff should lift up him that is not wood.
16לכן ישלח האדון יהוה צבאות במשמניו רזון ותחת כבדו יקד יקד כיקוד אש׃
16Therefore will the Lord, the LORD of hosts, send among his fat ones leanness; and under his glory there shall be kindled a burning like the burning of fire.
17והיה אור ישראל לאש וקדושו ללהבה ובערה ואכלה שיתו ושמירו ביום אחד׃
17And the light of Israel shall be for a fire, and his Holy One for a flame; and it shall burn and devour his thorns and his briers in one day.
18וכבוד יערו וכרמלו מנפש ועד בשר יכלה והיה כמסס נסס׃
18And the glory of his forest and of his fruitful field, he will consume both soul and body; and it shall be as when a sick man wasteth away.
19ושאר עץ יערו מספר יהיו ונער יכתבם׃
19And the remnant of the trees of his forest shall be few, that a child may write them down.
20והיה ביום ההוא לא יוסיף עוד שאר ישראל ופליטת בית יעקב להשען על מכהו ונשען על יהוה קדוש ישראל באמת׃
20And it shall come to pass in that day, that the remnant of Israel, and they that are escaped of the house of Jacob, shall no more again stay upon him that smote them; but shall stay upon the LORD, the Holy One of Israel, in truth.
21שאר ישוב שאר יעקב אל אל גבור׃
21A remnant shall return, even the remnant of Jacob, unto God the Mighty.
22כי אם יהיה עמך ישראל כחול הים שאר ישוב בו כליון חרוץ שוטף צדקה׃
22For though thy people, O Israel, be as the sand of the sea, only a remnant of them shall return; an extermination is determined, overflowing with righteousness.
23כי כלה ונחרצה אדני יהוה צבאות עשה בקרב כל הארץ׃
23For an extermination wholly determined shall the Lord, the GOD of hosts, make in the midst of all the earth.
24לכן כה אמר אדני יהוה צבאות אל תירא עמי ישב ציון מאשור בשבט יככה ומטהו ישא עליך בדרך מצרים׃
24Therefore thus saith the Lord, the GOD of hosts: O My people that dwellest in Zion, be not afraid of Asshur, though he smite thee with the rod, and lift up his staff against thee, after the manner of Egypt.
25כי עוד מעט מזער וכלה זעם ואפי על תבליתם׃
25For yet a very little while, and the indignation shall be accomplished, and Mine anger shall be to their destruction.
26ועורר עליו יהוה צבאות שוט כמכת מדין בצור עורב ומטהו על הים ונשאו בדרך מצרים׃
26And the LORD of hosts shall stir up against him a scourge, as in the slaughter of Midian at the Rock of Oreb; and as His rod was over the sea, so shall He lift it up after the manner of Egypt.
27והיה ביום ההוא יסור סבלו מעל שכמך ועלו מעל צוארך וחבל על מפני שמן׃
27And it shall come to pass in that day, that his burden shall depart from off thy shoulder, and his yoke from off thy neck, and the yoke shall be destroyed by reason of fatness.
28בא על עית עבר במגרון למכמש יפקיד כליו׃
28He is come to Aiath, he is passed through Migron; at Michmas he layeth up his baggage;
29עברו מעברה גבע מלון לנו חרדה הרמה גבעת שאול נסה׃
29They are gone over the pass; they have taken up their lodging at Geba; Ramah trembleth; Gibeath-shaul is fled.
30צהלי קולך בת גלים הקשיבי לישה עניה ענתות׃
30Cry thou with a shrill voice, O daughter of Gallim! Hearken, O Laish! O thou poor Anathoth!
31נדדה מדמנה ישבי הגבים העיזו׃
31Madmenah is in mad flight; the inhabitants of Gebim flee to cover.
32עוד היום בנב לעמד ינפף ידו הר בית ציון גבעת ירושלם׃
32This very day shall he halt at Nob, shaking his hand at the mount of the daughter of Zion, the hill of Jerusalem.
33הנה האדון יהוה צבאות מסעף פארה במערצה ורמי הקומה גדועים והגבהים ישפלו׃
33Behold, the Lord, the LORD of hosts, shall lop the boughs with terror; and the high ones of stature shall be hewn down, and the lofty shall be laid low.
34ונקף סבכי היער בברזל והלבנון באדיר יפול׃
34And He shall cut down the thickets of the forest with iron, and Lebanon shall fall by a mighty one.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.