אִגֶּרֶת אֶל־הָעִבְרִים 12
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Berean Standard Bible
1לכן גם אנחנו אשר ענן עדים רב כזה סבב אתנו נשליכה ממנו כל טרח והחטא המקיף עלינו ונרוצה בתוחלת את המרוצה הערוכה לפנינו׃
1Therefore, since we are surrounded by such a great cloud of witnesses, let us throw off every encumbrance and the sin that so easily entangles, and let us run with endurance the race set out for us.
2ונביטה אל ישוע ראש האמונה ומשלימה אשר בעד השמחה השמורה לו סבל את הצלב ויבז החרפה וישב לימין כסא האלהים׃
2Let us fix our eyes on Jesus, the author and perfecter of our faith, who for the joy set before Him endured the cross, scorning its shame, and sat down at the right hand of the throne of God.
3התבוננו אליו אשר נשא כלמת חטאים גדולה כזאת למען לא תיעפו ולא תיגעו בנפשותיכם׃
3Consider Him who endured such hostility from sinners, so that you will not grow weary and lose heart.
4עדין לא עמדתם עד לדם במלחמתכם עם החטא׃
4In your struggle against sin, you have not yet resisted to the point of shedding your blood.
5ותשכחו דבר הנחומים המדבר אליכם כמו אל בנים לאמר מוסר יהוה בני אל תמאס ואל תקץ בתוכחתו׃
5And you have forgotten the exhortation that addresses you as sons: “My son, do not take lightly the discipline of the Lord, and do not lose heart when He rebukes you.
6כי את אשר יאהב יהוה יוכיח יכאב את בן ירצה׃
6For the Lord disciplines the one He loves, and He chastises every son He receives.”
7אם סבלים אתם מוסר דעו כי כאב עם בניו כן מתנהג אלהים עמכם כי איה הבן אשר אביו לא ייסרנו׃
7Endure suffering as discipline; God is treating you as sons. For what son is not disciplined by his father?
8אך אם תהיו באין מוסר אשר היה מנת כלם אז ממזרים אתם ולא בנים׃
8If you do not experience discipline like everyone else, then you are illegitimate children and not true sons.
9ועוד אם אבות בשרנו היו מיסרים אתנו ונירא מהם אף כי נכנע לפני אבי הרוחות ונחיה׃
9Furthermore, we have all had earthly fathers who disciplined us, and we respected them. Should we not much more submit to the Father of our spirits and live?
10כי המה יסרונו כטוב בעיניהם לימים מעטים אבל זה להועיל למען יהיה לנו חלק בקדשתו׃
10Our fathers disciplined us for a short time as they thought best, but God disciplines us for our good, so that we may share in His holiness.
11וכל מוסר בעת עברו עלינו איננו שמחה בעינינו כי אם יגון אולם באחריתו יתן פרי שלום לצדקה למלמדים בו׃
11No discipline seems enjoyable at the time, but painful. Later on, however, it yields a harvest of righteousness and peace to those who have been trained by it.
12על כן חזקו ידים רפות וברכים כשלות׃
12Therefore strengthen your limp hands and weak knees.
13ומעגל רגליכם פלסו למען לא תטה הצלעה מן הדרך כי אם תרפא׃
13Make straight paths for your feet, so that the lame may not be disabled, but rather healed.
14רדפו את השלום עם כל אדם ואת הקדשה אשר בלעדיה לא יראה איש את האדון׃
14Pursue peace with everyone, as well as holiness, without which no one will see the Lord.
15והזהרו פן יש בכם איש מתאחר מחסד אלהים פן יוגיעכם שרש פרה לענה ויטמאו בו רבים׃
15See to it that no one falls short of the grace of God, and that no root of bitterness springs up to cause trouble and defile many.
16פן ימצא בכם זנה או חלל כעשו אשר בנזיד אחד מכר את בכורתו׃
16See to it that no one is sexually immoral, or is godless like Esau, who for a single meal sold his birthright.
17הלא ידעתם כי גם נמאס אחרי כן כאשר רצה לרשת את הברכה כי לא מצא מקום לתשובה אף בקש אותה בדמעות׃
17For you know that afterward, when he wanted to inherit the blessing, he was rejected. He could find no ground for repentance, though he sought the blessing with tears.
18כי לא באתם אל הר נמשש ובער באש ולא אל ענן וערפל וסערה׃
18For you have not come to a mountain that can be touched and that is burning with fire; to darkness, gloom, and storm;
19ולא לקול שופר ולקול הדברים אשר שמעיו בקשו שלא יוסיף לדבר עמהם עוד׃
19to a trumpet blast or to a voice that made its hearers beg that no further word be spoken.
20כי לא יכלו לשאת את אשר צוו ואם בהמה תגע בהר סקל תקסל או ירה תירה בחצים׃
20For they could not bear what was commanded: “If even an animal touches the mountain, it must be stoned.”
21והמראה היה נורא עד מאד ויאמר משה יגרתי וחרדתי׃
21The sight was so terrifying that even Moses said, “I am trembling with fear.”
22כי אם באתם אל הר ציון ואל עיר אלהים חיים אל ירושלים שבשמים׃
22Instead, you have come to Mount Zion, to the city of the living God, the heavenly Jerusalem. You have come to myriads of angels
23ואל עצרת רבבות המלאכים ועדת הבכורים הכתובים בשמים ואל אלהים שפט הכל ואל רוחות הצדיקים הנשלמים׃
23in joyful assembly, to the congregation of the firstborn, enrolled in heaven. You have come to God the Judge of all, to the spirits of the righteous made perfect,
24ואל ישוע סרסר הברית החדשה ואל דם ההזאה המיטיב דבר מדם הבל׃
24to Jesus the mediator of a new covenant, and to the sprinkled blood that speaks a better word than the blood of Abel.
25לכן ראו פן תמאנו לשמע אל המדבר כי הן לא נמלטו המאנים לשמע אל המדבר עמהם בארץ אף אנחנו אם נמאן לשמע בקול המדבר מן השמים׃
25See to it that you do not refuse Him who speaks. For if the people did not escape when they refused Him who warned them on earth, how much less will we escape if we reject Him who warns us from heaven?
26אשר קולו הרעיש אז את הארץ ועתה זה הבטיח לאמר עוד אחת ואני מרעיש לא לבד את הארץ כי גם את השמים׃
26At that time His voice shook the earth, but now He has promised, “Once more I will shake not only the earth, but heaven as well.”
27וזו עוד אחת שאמר משמיע חליפת הנרעשים אשר הם עשוים למען יעמד אשר איננו נרעש׃
27The words “Once more” signify the removal of what can be shaken—that is, created things—so that the unshakable may remain.
28לכן אנחנו המקבלים מלכות אשר לא תמוט נבאה נא בתודה ונעבד בה את האלהים לרצון לו בצניעות וביראה׃
28Therefore, since we are receiving an unshakable kingdom, let us be filled with gratitude, and so worship God acceptably with reverence and awe.
29כי אלהינו אש אכלה הוא׃
29“For our God is a consuming fire.”
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.