בְּרֵאשִׁית 9
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Lutherbibel 1912
1ויברך אלהים את נח ואת בניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את הארץ׃
1Und Gott segnete Noah und seine Söhne und sprach: Seid fruchtbar und mehrt euch und erfüllt die Erde.
2ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים בכל אשר תרמש האדמה ובכל דגי הים בידכם נתנו׃
2Furcht und Schrecken vor euch sei über alle Tiere auf Erden und über alle Vögel unter dem Himmel, über alles, was auf dem Erdboden kriecht, und über alle Fische im Meer; in eure Hände seien sie gegeben.
3כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את כל׃
3Alles, was sich regt und lebt, das sei eure Speise; wie das grüne Kraut habe ich's euch alles gegeben.
4אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו׃
4Allein eßt das Fleisch nicht, das noch lebt in seinem Blut.
5ואך את דמכם לנפשתיכם אדרש מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו אדרש את נפש האדם׃
5Auch will ich eures Leibes Blut rächen und will's an allen Tieren rächen und will des Menschen Leben rächen an einem jeglichen Menschen als dem, der sein Bruder ist.
6שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את האדם׃
6Wer Menschenblut vergießt, des Blut soll auch durch Menschen vergossen werden; denn Gott hat den Menschen zu seinem Bilde gemacht.
7ואתם פרו ורבו שרצו בארץ ורבו בה׃
7Seid fruchtbar und mehrt euch und regt euch auf Erden, daß euer viel darauf werden.
8ויאמר אלהים אל נח ואל בניו אתו לאמר׃
8Und Gott sagte zu Noah und seinen Söhnen mit ihm:
9ואני הנני מקים את בריתי אתכם ואת זרעכם אחריכם׃
9Siehe, ich richte mit euch einen Bund auf und mit eurem Samen nach euch
10ואת כל נפש החיה אשר אתכם בעוף בבהמה ובכל חית הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל חית הארץ׃
10und mit allem lebendigen Getier bei euch, an Vögeln, an Vieh und an allen Tieren auf Erden bei euch, von allem, was aus dem Kasten gegangen ist, was für Tiere es sind auf Erden.
11והקמתי את בריתי אתכם ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול ולא יהיה עוד מבול לשחת הארץ׃
11Und richte meinen Bund also mit euch auf, daß hinfort nicht mehr alles Fleisch verderbt werden soll mit dem Wasser der Sintflut, und soll hinfort keine Sintflut mehr kommen, die die Erde verderbe.
12ויאמר אלהים זאת אות הברית אשר אני נתן ביני וביניכם ובין כל נפש חיה אשר אתכם לדרת עולם׃
12Und Gott sprach: Das ist das Zeichen des Bundes, den ich gemacht habe zwischen mir und euch und allen lebendigen Seelen bei euch hinfort ewiglich:
13את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ׃
13Meinen Bogen habe ich gesetzt in die Wolken; der soll das Zeichen sein des Bundes zwischen mir und der Erde.
14והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן׃
14Und wenn es kommt, daß ich Wolken über die Erde führe, so soll man meinen Bogen sehen in den Wolken.
15וזכרתי את בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל נפש חיה בכל בשר ולא יהיה עוד המים למבול לשחת כל בשר׃
15Alsdann will ich gedenken an meinen Bund zwischen mir und euch und allen lebendigen Seelen in allerlei Fleisch, daß nicht mehr hinfort eine Sintflut komme, die alles Fleisch verderbe.
16והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכר ברית עולם בין אלהים ובין כל נפש חיה בכל בשר אשר על הארץ׃
16Darum soll mein Bogen in den Wolken sein, daß ich ihn ansehe und gedenke an den ewigen Bund zwischen Gott und allen lebendigen Seelen in allem Fleisch, das auf Erden ist.
17ויאמר אלהים אל נח זאת אות הברית אשר הקמתי ביני ובין כל בשר אשר על הארץ׃
17Und Gott sagte zu Noah: Das sei das Zeichen des Bundes, den ich aufgerichtet habe zwischen mir und allem Fleisch auf Erden.
18ויהיו בני נח היצאים מן התבה שם וחם ויפת וחם הוא אבי כנען׃
18Die Söhne Noahs, die aus dem Kasten gingen, sind diese: Sem, Ham und Japheth. Ham aber ist der Vater Kanaans.
19שלשה אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארץ׃
19Das sind die drei Söhne Noahs, von denen ist alles Land besetzt.
20ויחל נח איש האדמה ויטע כרם׃
20Noah aber fing an und ward ein Ackermann und pflanzte Weinberge.
21וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה׃
21Und da er von dem Wein trank, ward er trunken und lag in der Hütte aufgedeckt.
22וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני אחיו בחוץ׃
22Da nun Ham, Kanaans Vater, sah seines Vaters Blöße, sagte er's seinen beiden Brüdern draußen.
23ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראו׃
23Da nahmen Sem und Japheth ein Kleid und legten es auf ihrer beider Schultern und gingen rücklings hinzu und deckten des Vaters Blöße zu; und ihr Angesicht war abgewandt, daß sie ihres Vater Blöße nicht sahen.
24וייקץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן׃
24Als nun Noah erwachte von seinem Wein und erfuhr, was ihm sein jüngster Sohn getan hatte,
25ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו׃
25sprach er: Verflucht sei Kanaan und sei ein Knecht aller Knechte unter seinen Brüdern!
26ויאמר ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למו׃
26und sprach weiter: Gelobt sei der HERR, der Gott Sem's; und Kanaan sei sein Knecht!
27יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם ויהי כנען עבד למו׃
27Gott breite Japheth aus, und lasse ihn wohnen in den Hütten des Sem; und Kanaan sei sein Knecht!
28ויחי נח אחר המבול שלש מאות שנה וחמשים שנה׃
28Noah aber lebte nach der Sintflut dreihundertfünfzig Jahre,
29ויהיו כל ימי נח תשע מאות שנה וחמשים שנה וימת׃
29daß sein ganzes Alter ward neunhundertundfünfzig Jahre, und starb.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.