בְּרֵאשִׁית 3
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
World English Bible
1והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל האשה אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן׃
1Now the serpent was more subtle than any animal of the field which the LORD God had made. He said to the woman, “Has God really said, ‘You shall not eat of any tree of the garden’?”
2ותאמר האשה אל הנחש מפרי עץ הגן נאכל׃
2The woman said to the serpent, “We may eat fruit from the trees of the garden,
3ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמתון׃
3but not the fruit of the tree which is in the middle of the garden. God has said, ‘You shall not eat of it. You shall not touch it, lest you die.’”
4ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמתון׃
4The serpent said to the woman, “You won’t really die,
5כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע׃
5for God knows that in the day you eat it, your eyes will be opened, and you will be like God, knowing good and evil.”
6ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכל׃
6When the woman saw that the tree was good for food, and that it was a delight to the eyes, and that the tree was to be desired to make one wise, she took some of its fruit, and ate. Then she gave some to her husband with her, and he ate it, too.
7ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירמם הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגרת׃
7Their eyes were opened, and they both knew that they were naked. They sewed fig leaves together, and made coverings for themselves.
8וישמעו את קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן׃
8They heard the LORD God’s voice walking in the garden in the cool of the day, and the man and his wife hid themselves from the presence of the LORD God among the trees of the garden.
9ויקרא יהוה אלהים אל האדם ויאמר לו איכה׃
9The LORD God called to the man, and said to him, “Where are you?”
10ויאמר את קלך שמעתי בגן ואירא כי עירם אנכי ואחבא׃
10The man said, “I heard your voice in the garden, and I was afraid, because I was naked; so I hid myself.”
11ויאמר מי הגיד לך כי עירם אתה המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת׃
11God said, “Who told you that you were naked? Have you eaten from the tree that I commanded you not to eat from?”
12ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה לי מן העץ ואכל׃
12The man said, “The woman whom you gave to be with me, she gave me fruit from the tree, and I ate it.”
13ויאמר יהוה אלהים לאשה מה זאת עשית ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל׃
13The LORD God said to the woman, “What have you done?” The woman said, “The serpent deceived me, and I ate.”
14ויאמר יהוה אלהים אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה על גחנך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך׃
14The LORD God said to the serpent, “Because you have done this, you are cursed above all livestock, and above every animal of the field. You shall go on your belly and you shall eat dust all the days of your life.
15ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב׃
15I will put hostility between you and the woman, and between your offspring and her offspring. He will bruise your head, and you will bruise his heel.”
16אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרנך בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך׃
16To the woman he said, “I will greatly multiply your pain in childbirth. You will bear children in pain. Your desire will be for your husband, and he will rule over you.”
17ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך׃
17To Adam he said, “Because you have listened to your wife’s voice, and have eaten from the tree, about which I commanded you, saying, ‘You shall not eat of it,’ the ground is cursed for your sake. You will eat from it with much labor all the days of your life.
18וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה׃
18It will yield thorns and thistles to you; and you will eat the herb of the field.
19בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפר תשוב׃
19You will eat bread by the sweat of your face until you return to the ground, for you were taken out of it. For you are dust, and you shall return to dust.”
20ויקרא האדם שם אשתו חוה כי הוא היתה אם כל חי׃
20The man called his wife Eve because she would be the mother of all the living.
21ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם׃
21The LORD God made garments of animal skins for Adam and for his wife, and clothed them.
22ויאמר יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם׃
22The LORD God said, “Behold, the man has become like one of us, knowing good and evil. Now, lest he reach out his hand, and also take of the tree of life, and eat, and live forever—”
23וישלחהו יהוה אלהים מגן עדן לעבד את האדמה אשר לקח משם׃
23Therefore the LORD God sent him out from the garden of Eden, to till the ground from which he was taken.
24ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרבים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ החיים׃
24So he drove out the man; and he placed cherubim at the east of the garden of Eden, and a flaming sword which turned every way, to guard the way to the tree of life.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.