שְׁמֹות 32
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Bíblia Portuguesa Mundial (Brazilian Portuguese)
1וירא העם כי בשש משה לרדת מן ההר ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו׃
1Quando o povo viu que Moisés demorava a descer do monte, o povo se reuniu ao redor de Arão e lhe disse: “Venha, faça para nós deuses que vão adiante de nós; pois, quanto a este Moisés, o homem que nos tirou da terra do Egito, não sabemos o que aconteceu com ele.”
2ויאמר אלהם אהרן פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנתיכם והביאו אלי׃
2Arão lhes disse: “Tirem os brincos de ouro que estão nas orelhas de suas mulheres, de seus filhos e de suas filhas, e tragam-nos para mim.”
3ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באזניהם ויביאו אל אהרן׃
3Todo o povo tirou os brincos de ouro que estavam em suas orelhas e os trouxe a Arão.
4ויקח מידם ויצר אתו בחרט ויעשהו עגל מסכה ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים׃
4Ele recebeu o que lhe entregaram, moldou-o com um buril e fez um bezerro fundido. Então eles disseram: “Estes são os seus deuses, ó Israel, que tiraram você da terra do Egito.”
5וירא אהרן ויבן מזבח לפניו ויקרא אהרן ויאמר חג ליהוה מחר׃
5Quando Arão viu isso, construiu um altar diante dele; e Arão fez uma proclamação e disse: “Amanhã haverá uma festa ao SENHOR.”
6וישכימו ממחרת ויעלו עלת ויגשו שלמים וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק׃
6Eles se levantaram cedo no dia seguinte, ofereceram holocaustos e trouxeram ofertas pacíficas; e o povo sentou-se para comer e beber, e levantou-se para se divertir.
7וידבר יהוה אל משה לך רד כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים׃
7O SENHOR falou a Moisés: “Vá, desça; pois o seu povo, que você tirou da terra do Egito, se corrompeu!
8סרו מהר מן הדרך אשר צויתם עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו ויזבחו לו ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים׃
8Eles se desviaram rapidamente do caminho que eu lhes ordenei. Fizeram para si um bezerro fundido, o adoraram, sacrificaram a ele e disseram: 'Estes são os seus deuses, ó Israel, que tiraram você da terra do Egito'.”
9ויאמר יהוה אל משה ראיתי את העם הזה והנה עם קשה ערף הוא׃
9O SENHOR disse a Moisés: “Tenho visto este povo, e eis que é um povo de dura cerviz.
10ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול׃
10Agora, portanto, deixe-me em paz, para que a minha ira se acenda contra eles, e para que eu os consuma; e farei de você uma grande nação.”
11ויחל משה את פני יהוה אלהיו ויאמר למה יהוה יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה׃
11Moisés suplicou ao SENHOR, seu Deus, e disse: “SENHOR, por que a tua ira se acende contra o teu povo, que tiraste da terra do Egito com grande poder e com mão forte?
12למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרג אתם בהרים ולכלתם מעל פני האדמה שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך׃
12Por que os egípcios deveriam falar, dizendo: 'Ele os tirou para o mal, para matá-los nas montanhas e para consumi-los da face da terra'? Volta-te da tua ira ardente e desiste deste mal contra o teu povo.
13זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעלם׃
13Lembra-te de Abraão, Isaque e Israel, teus servos, a quem juraste por ti mesmo, e lhes disseste: 'Multiplicarei a sua descendência como as estrelas do céu, e toda esta terra de que falei darei à sua descendência, e eles a herdarão para sempre'.”
14וינחם יהוה על הרעה אשר דבר לעשות לעמו׃
14Então o SENHOR desistiu do mal que disse que faria ao seu povo.
15ויפן וירד משה מן ההר ושני לחת העדת בידו לחת כתבים משני עבריהם מזה ומזה הם כתבים׃
15Moisés virou-se e desceu do monte, com as duas tábuas da aliança em sua mão; tábuas que estavam escritas de ambos os lados. Estavam escritas de um lado e do outro.
16והלחת מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלחת׃
16As tábuas eram obra de Deus, e a escrita era a escrita de Deus, gravada nas tábuas.
17וישמע יהושע את קול העם ברעה ויאמר אל משה קול מלחמה במחנה׃
17Quando Josué ouviu o barulho do povo gritando, disse a Moisés: “Há barulho de guerra no acampamento.”
18ויאמר אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה קול ענות אנכי שמע׃
18Ele respondeu: “Não é a voz dos que gritam por vitória. Não é a voz dos que clamam por serem derrotados; mas é o barulho de pessoas cantando que eu ouço.”
19ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ומחלת ויחר אף משה וישלך מידו את הלחת וישבר אתם תחת ההר׃
19Assim que ele se aproximou do acampamento, viu o bezerro e as danças. Então a ira de Moisés se acendeu, e ele jogou as tábuas das suas mãos, quebrando-as ao pé do monte.
20ויקח את העגל אשר עשו וישרף באש ויטחן עד אשר דק ויזר על פני המים וישק את בני ישראל׃
20Ele pegou o bezerro que haviam feito e o queimou no fogo, moeu-o até virar pó, espalhou-o sobre a água e fez os filhos de Israel beberem dela.
21ויאמר משה אל אהרן מה עשה לך העם הזה כי הבאת עליו חטאה גדלה׃
21Moisés disse a Arão: “O que este povo fez a você, para que trouxesse sobre eles um pecado tão grande?”
22ויאמר אהרן אל יחר אף אדני אתה ידעת את העם כי ברע הוא׃
22Arão respondeu: “Não deixe que a ira do meu senhor se acenda. Você conhece o povo, e sabe que eles são propensos ao mal.
23ויאמרו לי עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו׃
23Pois eles me disseram: 'Faça para nós deuses que vão adiante de nós. Quanto a este Moisés, o homem que nos tirou da terra do Egito, não sabemos o que aconteceu com ele.'
24ואמר להם למי זהב התפרקו ויתנו לי ואשלכהו באש ויצא העגל הזה׃
24Eu lhes disse: 'Quem tiver algum ouro, que o tire.' Então eles me deram; e eu o joguei no fogo, e saiu este bezerro.”
25וירא משה את העם כי פרע הוא כי פרעה אהרן לשמצה בקמיהם׃
25Quando Moisés viu que o povo estava fora de controle (pois Arão os havia deixado perder o controle, tornando-os motivo de zombaria entre os seus inimigos),
26ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי ליהוה אלי ויאספו אליו כל בני לוי׃
26então Moisés ficou em pé à porta do acampamento e disse: “Quem é do lado do SENHOR, venha a mim!” Todos os filhos de Levi se reuniram ao redor dele.
27ויאמר להם כה אמר יהוה אלהי ישראל שימו איש חרבו על ירכו עברו ושובו משער לשער במחנה והרגו איש את אחיו ואיש את רעהו ואיש את קרבו׃
27Ele lhes disse: “Assim diz o SENHOR, o Deus de Israel: 'Cada um coloque a sua espada na coxa, e vá de porta em porta por todo o acampamento, e cada um mate o seu irmão, e cada um o seu companheiro, e cada um o seu vizinho'.”
28ויעשו בני לוי כדבר משה ויפל מן העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש׃
28Os filhos de Levi fizeram conforme a palavra de Moisés. Cerca de três mil homens do povo caíram naquele dia.
29ויאמר משה מלאו ידכם היום ליהוה כי איש בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה׃
29Moisés disse: “Consagrem-se hoje ao SENHOR, pois cada um foi contra o seu filho e contra o seu irmão, para que ele lhes conceda uma bênção hoje.”
30ויהי ממחרת ויאמר משה אל העם אתם חטאתם חטאה גדלה ועתה אעלה אל יהוה אולי אכפרה בעד חטאתכם׃
30No dia seguinte, Moisés disse ao povo: “Vocês cometeram um grande pecado. Agora subirei ao SENHOR. Talvez eu possa fazer expiação pelo pecado de vocês.”
31וישב משה אל יהוה ויאמר אנא חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשו להם אלהי זהב׃
31Moisés voltou ao SENHOR e disse: “Ah, este povo cometeu um grande pecado, e fizeram para si deuses de ouro.
32ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת׃
32Agora, porém, se quiseres, perdoa o pecado deles — mas se não, por favor, risca-me do teu livro que escreveste.”
33ויאמר יהוה אל משה מי אשר חטא לי אמחנו מספרי׃
33O SENHOR disse a Moisés: “Aquele que pecou contra mim, eu o riscarei do meu livro.
34ועתה לך נחה את העם אל אשר דברתי לך הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם׃
34Agora vá, guie o povo para o lugar do qual lhe falei. Eis que o meu anjo irá adiante de você. No entanto, no dia em que eu punir, eu os punirei pelo seu pecado.”
35ויגף יהוה את העם על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן׃
35O SENHOR feriu o povo, por causa do que fizeram com o bezerro que Arão fabricou.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.