ⳘⲀⲢⲔⲞⲚ 7
Coptic New Testament (Bohairic)Translation
Coptic New Testament (Bohairic)
Modern Hebrew Bible
1ⲞⲨⲞϨ ⲀⲨⲐⲰⲞⲨϮ ϨⲀⲢⲞϤ ⲚϪⲈⲚⲒⲪⲀⲢⲒⲤⲈⲞⲤ ⲚⲈⲘ ϨⲀⲚⲞⲨⲞⲚ ⲈⲂⲞⲖ ϦⲈⲚⲚⲒⲤⲀϦ ⲈⲀⲨⲒ ⲈⲂⲞⲖ ϦⲈⲚⲒⲖⲎⲘ
1ויקהלו אליו הפרושים ומן הסופרים אשר באו מירושלים׃
2ⲞⲨⲞϨ ⲈⲦⲀⲨⲚⲀⲨ ⲈϨⲀⲚⲞⲨⲞⲚ ⲚⲦⲈⲚⲈϤⲘⲀⲐⲎ ⲦⲎⲤ ϪⲈ ⲤⲈⲞⲨⲰⲘ ⲚⲚⲒⲰⲒⲔ ⲈⲢⲈ ⲚⲞⲨϪⲒϪ ⲐⲰⲖⲈⲂ ⲈⲦⲈ ⲪⲀⲒ ⲠⲈ ϪⲈ ⲚⲀⲦⲒⲀ ⲦⲞⲦⲞⲨ
2ויהי כראותם מתלמידיו אכלים לחם בטמאת ידיהם בלא נטילה ויוכיחו אתם׃
3ⲚⲒⲪⲀⲢⲒⲤⲈⲞⲤ ⲄⲀⲢ ⲚⲈⲘ ⲚⲒⲒⲞⲨⲆⲀⲒ ⲦⲎⲢⲞⲨ ⲘⲠⲀⲨⲞⲨⲰⲘ ⲀⲨϢⲦⲈⲘⲒⲀ ⲦⲞⲦⲞⲨ ⲚⲞⲨⲘⲎ ϢⲚⲤⲞⲠ ⲈⲨⲀⲘⲞⲚⲒ ⲚϮⲠⲀⲢⲀⲆⲞⲤⲒⲤ ⲚⲦⲈⲚⲒⲠⲢⲈⲤⲂⲨⲦⲈⲢⲞⲤ
3כי הפרושים וכל היהודים לא יאכלו בלתי את רחצו את ידיהם עד הפרק באחזם בקבלת הזקנים׃
4ⲞⲨⲞϨ ⲈϢⲰⲠ ⲀⲨϢⲦⲈⲘⲞⲘⲤⲞⲨ ⲈⲂⲞⲖ ϦⲈⲚϮⲀⲄⲞⲢⲀ ⲘⲠⲀⲨⲞⲨⲰⲘ ⲞⲨⲞϨ ⲚⲈⲞⲨⲞⲚ ϨⲀⲚⲔⲈⲘⲎϢ ⲈⲀⲨϬⲒⲦⲞⲨ ⲈⲀⲨⲀⲘⲞⲚⲒ ⲘⲘⲰⲞⲨ ϨⲀⲚⲰⲘⲤ ⲚⲦⲈϨⲀⲚⲀⲪⲞⲦ ⲚⲈⲘ ϨⲀⲚⲜⲈⲤⲦⲎⲤ ⲚⲈⲘ ϨⲀⲚⲬⲀⲖⲔⲒⲚ
4ואת אשר מן השוק אינם אכלים בלא טבילה ועוד דברים אחרים רבים אשר קבלו לשמר כמו טבילת כסות וכדים ויורות ומטות׃
5ⲞⲨⲞϨ ⲀⲨϢⲈⲚϤ ⲚϪⲈⲚⲒⲪⲀⲢⲒⲤⲈⲞⲤ ⲚⲈⲘ ⲚⲒⲤⲀϦ ϪⲈ ⲈⲐⲂⲈⲞⲨ ⲤⲈⲘⲞϢⲒ ⲀⲚ ⲚϪⲈⲚⲈⲔⲘⲀⲐⲎ ⲦⲎⲤ ⲔⲀⲦⲀ ϮⲠⲀⲢⲀⲆⲞⲤⲒⲤ ⲚⲦⲈⲚⲒⲠⲢⲈⲤⲂⲨⲦⲈⲢⲞⲤ ⲀⲖⲖⲀ ϦⲈⲚϨⲀⲚϪⲒϪ ⲈⲨⲐⲞⲖⲈⲂ ⲤⲈⲞⲨⲰⲘ ⲘⲠⲒⲰⲒⲔ.
5וישאלו אותו הפרושים והסופרים מדוע תלמידיך אינם נהגים על פי קבלת הזקנים כי אכלים לחם בלא נטבילת ידים׃
6ⲚⲐⲞϤ ⲆⲈ ⲠⲈϪⲀϤ ⲚⲰⲞⲨ ϪⲈ ⲔⲀⲖⲰⲤ ⲀϤⲈⲢⲠⲢⲞⲪⲎⲦⲈⲨⲒⲚ ⲈⲐⲂⲈ ⲐⲎⲚⲞⲨ ⲚϪⲈⲎⲤⲀⲒⲀⲤ ϦⲀ ⲚⲒϢⲞⲂⲒ ⲘⲪⲢⲎϮ ⲈⲦⲤϦⲎⲞⲨⲦ ϪⲈ ⲠⲀⲒⲖⲀⲞⲤ ⲈⲢⲦⲒⲘⲀⲚ ⲘⲘⲞⲒ ϦⲈⲚⲚⲞⲨⲤⲪⲞⲦⲞⲨ ⲠⲞⲨϨⲎⲦ ⲆⲈ ϤⲞⲨⲎⲞⲨ ⲤⲀⲂⲞⲖ ⲘⲘⲞⲒ
6ויען ויאמר אליהם היטב נבא ישעיהו עליכם החנפים ככתוב העם הזה בשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃
7ⲈⲨⲈⲢⲤⲈⲂⲈⲤⲐⲈ ⲘⲘⲞⲒ ⲈⲪⲖⲎⲞⲨ ⲈⲨϮⲤⲂⲰ ⲚϨⲀⲚⲤⲂⲰ ⲚϨⲞⲚϨⲈⲚ ⲚⲢⲰⲘⲒ.
7ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃
8ⲈⲀⲦⲈⲦⲈⲚⲬⲀ ϮⲈⲚⲦⲞⲖⲎ ⲚⲦⲈⲪⲚⲞⲨϮ ⲚⲤⲀⲐⲎⲚⲞⲨ ⲦⲈⲦⲈⲚⲀⲘⲞⲚⲒ ⲚϮⲠⲀⲢⲀⲆⲞⲤⲒⲤ ⲚⲦⲈⲚⲒⲢⲰⲘⲒ
8כי עזבתם את מצות אלהים לאחז בקבלת בני אדם טבילות כדים וכסות וכאלה רבות אתם עשים׃
9ⲞⲨⲞϨ ⲚⲀϤϪⲰ ⲘⲘⲞⲤ ⲚⲰⲞⲨ ϪⲈ ⲔⲀⲖⲰⲤ ⲦⲈⲦⲈⲚⲈⲢⲀⲐⲈⲦⲒⲚ ⲚϮⲈⲚⲦⲞⲖⲎ ⲚⲦⲈⲪⲚⲞⲨϮ ϨⲒⲚⲀ ⲚⲦⲈⲦⲈⲚⲀⲢⲈϨ ⲈⲦⲈⲦⲈⲚⲠⲀⲢⲀⲆⲞⲤⲒⲤ
9ויאמר אליהם מה יפה עשיתם אשר בטלתם את מצות האלהים כדי שתשמרו את קבלתכם׃
10ⲘⲰⲨⲤⲎⲤ ⲄⲀⲢ ⲀϤϪⲞⲤ ϪⲈ ⲀⲢⲒⲦⲒⲘⲀⲚ ⲘⲠⲈⲔⲒⲰⲦ ⲚⲈⲘ ⲦⲈⲔⲘⲀⲨ ⲞⲨⲞϨ ⲪⲎ ⲈⲐⲚⲀⲤⲀϪⲒ ⲈϤϨⲰⲞⲨ ⲚⲤⲀⲠⲈϤⲒⲰⲦ ⲚⲈⲘ ⲦⲈϤⲘⲀⲨ ⲘⲀⲢⲈϤⲘⲞⲨ ⲚⲞⲨⲘⲞⲨ.
10כי משה אמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃
11ⲚⲐⲰⲦⲈⲚ ⲆⲈ ⲦⲈⲦⲈⲚϪⲰ ⲘⲘⲞⲤ ϪⲈ ⲀⲢⲈϢⲀⲚ ⲞⲨⲢⲰⲘⲒ ϪⲞⲤ ⲘⲠⲈϤⲒⲰⲦ ⲚⲈⲘ ⲦⲈϤⲘⲀⲨ ϪⲈ ⲔⲞⲢⲂⲀⲚ ⲈⲦⲈ ⲞⲨⲦⲀⲒⲞ ⲠⲈ ⲀⲔϢⲀⲚϪⲈⲘϨⲎ ⲞⲨ ⲘⲘⲞϤ ⲈⲂⲞⲖ ⲘⲘⲞⲒ
11ואתם אמרים איש כי יאמר לאביו ולאמו קרבן פרושו מתנה לאלהים כל מה שאתה נהנה לי׃
12ⲚⲦⲈⲦⲈⲚⲬⲰ ⲘⲘⲞϤ ⲀⲚ ⲈⲈⲢ ϨⲖⲒ ⲘⲠⲈϤⲒⲰⲦ ⲒⲈ ⲦⲈϤⲘⲀⲨ
12ולא תניחו לו לעשות עוד מאומה לאביו ולאמו׃
13ⲈⲢⲈⲦⲈⲚⲔⲰⲢϤ ⲘⲠⲒⲤⲀϪⲒ ⲚⲦⲈⲪⲚⲞⲨϮ ϦⲈⲚⲦⲈⲦⲈⲚⲠⲀⲢⲀⲆⲞⲤⲒⲤ ⲐⲎ ⲈⲦⲀⲢⲈⲦⲈⲚⲦⲎⲒⲤ ⲞⲨⲞϨ ϨⲀⲚⲘⲎϢ ⲘⲠⲀⲒⲢⲎϮ ⲈⲨⲞⲚⲒ ⲚⲚⲀⲒ ⲦⲈⲦⲈⲚⲢⲀ ⲘⲘⲰⲞⲨ.
13ותפרו את דבר האלהים על ידי קבלתכם אשר קבלתם והרבה כאלה אתם עשים׃
14ⲞⲨⲞϨ ⲈⲦⲀϤⲘⲞⲨϮ ⲞⲚ ⲈⲠⲒⲘⲎϢ ⲠⲈϪⲀϤ ⲚⲰⲞⲨ ϪⲈ ⲤⲰⲦⲈⲘ ⲈⲢⲞⲒ ⲞⲨⲞϨ ⲔⲀϮ
14ויקרא אל כל העם ויאמר אליהם שמעו אלי כלכם והבינו׃
15ⲘⲘⲞⲚ ϨⲖⲒ ⲤⲀⲂⲞⲖ ⲘⲠⲒⲢⲰⲘⲒ ⲈϤⲚⲀ ⲈϦⲞⲨⲚ ⲈⲢⲰϤ ⲈⲞⲨⲞⲚ ϢϪⲞⲘ ⲘⲘⲞϤ ⲈⲤⲞϤϤ ⲀⲖⲖⲀ ⲚⲎ ⲈⲐⲚⲎⲞⲨ ⲈⲂⲞⲖ ϦⲈⲚⲢⲰϤ ⲘⲠⲒⲢⲰⲘⲒ.
15אין דבר מחוץ לאדם אשר יוכל לטמא אותו בבאו אל קרבו כי אם הדברים היוצאים ממנו המה יטמאו את האדם׃
16ⲪⲎ ⲈⲦⲈ ⲞⲨⲞⲚ ⲘⲀϢϪ ⲘⲘⲞϤ ⲈⲤⲰⲦⲈⲘ ⲘⲀⲢⲈϤⲤⲰⲦⲈⲘ
16כל אשר אזנים לו לשמע ישמע׃
17ⲞⲨⲞϨ ϨⲞⲦⲈ ⲈⲦⲀⲨⲒ ⲈϦⲞⲨⲚ ⲈⲠⲒⲎⲒ ⲈⲂⲞⲖ ϨⲀ ⲠⲒⲘⲎϢ ⲚⲀⲨϢⲒⲚⲒ ⲘⲘⲞϤ ⲚϪⲈⲚⲈϤⲘⲀⲐⲎ ⲦⲎⲤ ⲈϮⲠⲀⲢⲀⲂⲞⲖⲎ
17ויהי כאשר שב הביתה מן ההמון וישאלהו תלמידיו על דבר המשל׃
18ⲞⲨⲞϨ ⲠⲈϪⲀϤ ⲚⲰⲞⲨ ϪⲈ ⲠⲀⲒⲢⲎϮ ⲚⲐⲰⲦⲈⲚ ϨⲀⲚⲀⲦⲔⲀϮ ⲚⲐⲰⲦⲈⲚ ⲘⲠⲈⲦⲈⲚⲔⲀϮ ϪⲈ ϨⲰⲂ ⲚⲒⲂⲈⲚ ⲈⲦⲤⲀⲂⲞⲖ ⲈⲐⲚⲀ ⲈϦⲞⲨⲚ ⲈⲢⲰϤ ⲘⲠⲒⲢⲰⲘⲒ ⲘⲘⲞⲚ ϢϪⲞⲘ ⲘⲘⲰⲞⲨ ⲈⲤⲞϤϤ
18ויאמר אליהם האף אתם חסרי בינה הלא תשכילו כי כל הבא את תוך האדם מחוצה לו לא יטמאנו׃
19ϪⲈ ⲤⲈⲚⲀ ⲈϦⲞⲨⲚ ⲈⲠⲈϤϨⲎⲦ ⲀⲚ ⲀⲖⲖⲀ ⲦⲈϤⲚⲈϪⲒ ⲞⲨⲞϨ ϢⲀⲨϢⲈ ⲚⲰⲞⲨ ⲈⲚⲒⲘⲀⲚϨⲈⲘⲤⲒ ⲈϤⲦⲞⲨⲂⲞ ⲚⲚⲒϦⲢⲎⲞⲨⲒ ⲦⲎⲢⲞⲨ.
19כי לא יבוא אל לבו כי אם אל כרשו ויצא למוצאות להבר כל אכל׃
20ⲚⲀϤϪⲰ ⲆⲈ ⲘⲘⲞⲤ ϪⲈ ⲠⲈⲐⲚⲎⲞⲨ ⲈⲂⲞⲖ ϦⲈⲚⲢⲰϤ ⲘⲠⲒⲢⲰⲒⲘⲒ ⲚⲐⲞϤ ⲈⲦⲤⲰϤ ⲘⲠⲒⲢⲰⲘⲒ.
20ויאמר היצא מן האדם הוא מטמא את האדם׃
21ⲈⲂⲞⲖ ⲄⲀⲢ ⲤⲀϦⲞⲨⲚ ⲈⲂⲞⲖ ϦⲈⲚⲠⲒϨⲎ ⲦⲚⲦⲈ ⲚⲒⲢⲰⲘⲒ ϢⲀⲨⲒ ⲈⲂⲞⲖ ⲚϪⲈⲠⲒⲘⲞⲔⲘⲈⲔ ⲈⲦϨⲰⲞⲨ ⲚⲒⲠⲞⲢⲚⲒⲀ ⲚⲒϬⲒⲞⲨⲒ ⲚⲒϦⲰⲦⲈⲂ ⲚⲒⲘⲈⲦⲚⲰⲒⲔ.
21]22-12[ כי מתוך לב האדם יצאות המחשבות הרעות נאף וזנה ורצוח וגנוב ואהבת בצע ורשעה ורמיה וזוללות וצרות עין וגדוף וזדון וסכלות׃
22ⲚⲒⲘⲈⲦϬⲒⲚϪⲞⲚⲤ ⲚⲒⲘⲈⲦⲠⲈⲦϨⲰⲞⲨ ⲚⲒⲘⲈⲦⲆⲞⲖⲞⲤ ⲚⲒⲤⲰϤ ⲚⲒⲂⲀⲖ ⲈⲦϨⲰⲞⲨ ⲚⲒϪⲈⲞⲨⲀ ⲞⲨϬⲒⲤⲒ ⲚϨⲎⲦ ⲞⲨⲘⲈⲦⲀⲦⲔⲀϮ
22]22-12[׃
23ⲚⲀⲒ ⲦⲎⲢⲞⲨ ⲈⲦϨⲰⲞⲨ ⲈⲨⲚⲎⲞⲨ ⲈⲂⲞⲖ ⲤⲀϦⲞⲨⲚ ⲞⲨⲞϨ ⲤⲈⲤⲰϤ ⲘⲠⲒⲢⲰⲘⲒ.
23כל הרעות האלה מקרב האדם הן יוצאות ומטמאות אתו׃
24ⲈⲦⲀϤⲦⲰⲚϤ ⲆⲈ ⲈⲂⲞⲖ ⲘⲘⲀⲨ ⲀϤϢⲈ ⲚⲀϤ ⲈⲚⲒⲤⲀ ⲚⲦⲈⲦⲨⲢⲞⲤ ⲚⲈⲦⲤⲒⲆⲰⲚ ⲞⲨⲞϨ ⲈⲦⲀϤϢⲈ ⲚⲀϤ ⲈϦⲞⲨⲚ ⲈⲞⲨⲎⲒ ⲚⲀϤⲞⲨⲰϢ ⲀⲚ ⲠⲈ ⲚⲦⲈϨⲖⲒ ⲈⲘⲒ ⲞⲨⲞϨ ⲘⲠⲈϤϢϪⲈⲘϪⲞⲘ ⲚⲰⲂϢ
24ויקם משם וילך לו אל גבולות צור וצידון ובבואו הביתה לא אבה כי יודע לאיש ולא יכל להסתר׃
25ⲞⲨⲞϨ ⲤⲀⲦⲞⲦⲤ ⲀⲤⲤⲰⲦⲈⲘ ⲚϪⲈⲞⲨⲤϨⲒⲘⲒ ⲈⲐⲂⲎⲦϤ ⲐⲎ ⲈⲦⲈ ⲞⲨⲞⲚ ⲞⲨⲠⲚⲈⲨⲘⲀⲚⲀⲔⲀⲐⲀⲢⲦⲞⲚ ⲚⲈⲘ ⲦⲈⲤϢⲈⲢⲒ ⲈⲦⲀⲤⲒ ⲈϦⲞⲨⲚ ⲀⲤϨⲒⲦⲤ ⲈϦⲢⲎⲒ ϦⲀ ⲚⲈϤϬⲀⲖⲀⲨϪ
25כי אשה אשר רוח טמאה נכנסה בבתה הקטנה שמעה את שמעו ותבא ותפל לרגליו׃
26ϮⲤϨⲒⲘⲒ ⲆⲈ ⲚⲈⲞⲨⲈⲒⲚⲒⲚ ⲚⲦⲈⲚ ⲤⲨⲢⲒⲀ ⲠⲈⲤⲄⲈⲚⲞⲤ ⲞⲨⲈⲂⲞⲖ ϦⲈⲚϮⲪⲞⲒⲚⲒⲔⲎ ⲠⲈ ⲞⲨⲞϨ ⲚⲀⲤϮϨⲞ ⲈⲢⲞϤ ϨⲒⲚⲀ ⲚⲦⲈϤϨⲒ ⲆⲈⲘⲰⲚ ⲈⲂⲞⲖ ⲚⲦⲈⲤϢⲈⲢⲒ
26והאשה יונית וארץ מולדתה כנען אשר לסוריא ותבקש ממנו לגרש אר השד מבתה׃
27ⲞⲨⲞϨ ⲚⲀϤϪⲰ ⲘⲘⲞⲤ ⲚⲀⲤ ϪⲈ ⲬⲀⲤ ⲚϢⲞⲢⲠ ⲚⲦⲞⲨⲤⲒ ⲚϪⲈⲚⲒϢⲎⲢⲒ ⲞⲨ ⲄⲀⲢ ⲚⲀⲚⲈⲤ ⲀⲚ ⲈⲈⲖ ⲠⲰⲒⲔ ⲚⲚⲒϢⲎⲢⲒ ⲈⲦⲎⲒϤ ⲚⲚⲒⲞⲨϨⲰⲢ.
27ויאמר אליה ישוע הניחו לשבע בראשונה הבנים כי לא טוב לקחת לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים׃
28ⲚⲐⲞⲤ ⲆⲈ ⲀⲤⲈⲢⲞⲨⲰ ⲠⲈϪⲀⲤ ⲚⲀϤ ϪⲈ ⲤⲈ ⲠⲀϬⲞⲒⲤ ⲚⲒⲔⲈⲞⲨϨⲰⲢ ⲤⲈⲞⲨⲰⲘ ⲈϦⲢⲎⲒ ⲚϮⲦⲢⲀⲚⲈⲌⲀ ⲈⲂⲞⲖ ϦⲈⲚⲚⲒⲖⲈϤⲖⲒϤⲒ ⲚⲦⲈⲚⲒⲀⲖⲰⲞⲨⲒ.
28ותען ותאמר אליו כן אדני אבל גם צעירי הכלבים יאכלו תחת השלחן מפרורי לחם הבנים׃
29ⲞⲨⲞϨ ⲠⲈϪⲀϤ ⲚⲀⲤ ϪⲈ ⲈⲐⲂⲈ ⲠⲀⲒⲤⲀϪⲒ ⲘⲀϢⲈ ⲚⲈⲀϤϢⲈ ⲚⲀϤ ⲈⲂⲞⲖ ϨⲒ ⲦⲈϢⲈⲢⲒ ⲚϪⲈⲠⲒⲆⲈⲘⲰⲚ.
29ויאמר אליה בגלל דברך זה לכי לך יצא השד מבתך׃
30ⲞⲨⲞϨ ⲈⲦⲀⲤϢⲈ ⲚⲀⲤ ⲈⲠⲈⲤⲎⲒ ⲀⲤϪⲒⲘⲒ ⲚϮⲀⲖⲞⲨ ϨⲒϪⲈⲚ ⲠⲒϬⲖⲞϪ ⲞⲨⲞϨ ⲠⲒⲆⲈⲘⲰⲚ ⲀϤϢⲈ ⲚⲀϤ ⲈⲂⲞⲖ ϨⲒⲰⲦⲤ.
30ותבא אל ביתה ותמצא את הילדה משכבת על חמטה והשד יצא ממנה׃
31ⲞⲨⲞϨ ⲈⲦⲀϤⲒ ⲞⲚ ⲈⲂⲞⲖ ϦⲈⲚⲚⲒⲐⲞϢ ⲚⲦⲈⲦⲨⲢⲞⲤ ⲚⲀϤⲤⲒⲚⲒ ⲈⲂⲞⲖ ϨⲒⲦⲈⲚ ⲦⲤⲒⲆⲰⲚ ⲈⲪⲒⲞⲘ ⲚⲦⲈϮⲄⲀⲖⲒⲖⲈⲀ ⲞⲨⲦⲈ ⲚⲒⲐⲞϢ ⲚⲦⲈϮⲘⲎϮ ⲘⲂⲀⲔⲒ
31וישב ויצא מגבול צור וצידון ויבא אל ים הגליל בתוך גבול עשר הערים׃
32ⲞⲨⲞϨ ⲀⲨⲒⲚⲒ ⲚⲀϤ ⲚⲞⲨⲔⲞⲨⲢ ⲚⲈⲂⲞ ⲞⲨⲞϨ ⲀⲨϮϨⲞ ⲈⲢⲞϤ ϨⲒⲚⲀ ⲚⲦⲈϤⲬⲀ ϪⲒϪ ϨⲒϪⲰϤ.
32ויביאו אליו איש אשר היה חרש ואלם ויתחננו לו לשום עליו את ידו׃
33ⲞⲨⲞϨ ⲀϤⲞⲖϤ ⲤⲀⲠⲤⲀ ⲈⲂⲞⲖ ϨⲀ ⲠⲒⲘⲎϢ ⲀϤϨⲒ ⲚⲈϤⲦⲎⲂ ⲈϦⲞⲨⲚ ⲈⲚⲈϤⲘⲀϢϪ ⲞⲨⲞϨ ⲈⲦⲀϤϨⲒⲐⲀϤ ⲀϤϬⲒ ⲚⲈⲘ ⲠⲈϤⲖⲀⲤ
33ויקח אתו לבדו מקרב ההמון וישם את אצבעותיו באזניו וירק ויגע על לשנו׃
34ⲞⲨⲞϨ ⲈⲦⲀϤϪⲞⲨϢⲦ ⲈⲠϢⲰⲒ ⲈⲦⲪⲈ ⲀϤϤⲒⲀϨⲞⲘ ⲞⲨⲞϨ ⲠⲈϪⲀϤ ⲚⲀϤ ϪⲈ ⲈⲠⲪⲀⲐⲀ ⲈⲦⲈ ⲪⲀⲒ ⲠⲈ ϪⲈ ⲀⲞⲨⲰⲚ.
34ויבט השמימה ויאנח ויאמר אליו אפתח ופרושו הפתח׃
35ⲞⲨⲞϨ ⲀⲨⲞⲨⲰⲚ ⲚϪⲈⲚⲈϤⲘⲀϢϪ ⲞⲨⲞϨ ⲀϤϮⲞⲨⲰ ⲚϪⲈⲠⲒⲤⲚⲀϨ ⲚⲦⲈⲠⲈϤⲖⲀⲤ ⲞⲨⲞϨ ⲚⲀϤⲤⲀϪⲒ ⲠⲈ ⲈϤⲤⲞⲨⲦⲰⲚ
35וברגע נפתחו אזניו ויתר קשר לשונו וידבר בשפה ברורה׃
36ⲞⲨⲞϨ ⲀϤϨⲞⲚϨⲈⲚ ⲈⲦⲞⲦⲞⲨ ϨⲒⲚⲀ ⲚⲦⲞⲨϢⲦⲈⲘϪⲞⲤ ⲚϨⲖⲒ ϨⲞⲤⲆⲈ ⲘⲀⲖⲖⲞⲚ ⲚⲀⲨϨⲒⲰⲒϢ ⲚϨⲞⲨⲞ
36ויזהר אותם כי לא יספרו לאיש וכאשר יזהירם כן ירבו להכריז׃
37ⲚⲀⲨⲈⲢϢⲪⲎⲢⲒ ⲈⲨϪⲰ ⲘⲘⲞⲤ ϪⲈ ⲔⲀⲖⲰⲤ ⲀϤⲀⲒⲦⲞⲨ ⲦⲎⲢⲞⲨ ⲈⲦⲀϤⲐⲢⲈ ⲚⲒⲔⲞⲨⲢ ⲤⲰⲦⲈⲘ ⲞⲨⲞϨ ⲚⲒⲀⲦⲤⲀϪⲒ ⲚⲦⲞⲨⲤⲀϪⲒ.
37וישתוממו עד מאד ויאמרו את הכל עשה יפה גם החרשים הוא עשה לשמעים גם האלמים למדברים׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.