Luke 7
Tongan Bible, Revised West VersionTranslation
Tongan Bible, Revised West Version
Modern Hebrew Bible
1Pea kuo fakaʻosi ʻe ia ʻa ʻene tala kotoa pē ʻi he ʻao ʻoe kakai, pea ʻalu ia ki Kapaneume.
1ויהי אחרי כלותו לדבר את כל דבריו באזני העם ויבא אל כפר נחום׃
2Pea naʻe mahaki, ʻo mei mate ʻae tamaioʻeiki ʻae ʻeikitau ʻe taha, ʻaia naʻe ʻofa lahi ai ia.
2ועבד לאחד משרי המאות חלה למות והוא יקר לו מאד׃
3Pea kuo fanongo ia kia Sisu, pea ne fekau ʻae kau mātuʻa ʻi he kakai Siu, ke fakakolekole kiate ia ke ne haʻu ʻo fakamoʻui ʻa ʻene tamaioʻeiki.
3וישמע את שמע ישוע וישלח אליו מזקני היהודים וישאל מאתו לבוא ולהושיע את עבדו׃
4Pea kuo nau omi kia Sisu, pea nau kole fakamātoato kiate ia, ʻo pehē, “ʻOku ʻaonga ia te ke fai ki ai ʻae meʻa ni:
4ויבאו אל ישוע ויתחננו לו מאד ויאמרו ראוי הוא אשר תעשה בקשתו׃
5He ʻoku ʻofa ia ki hotau kakai, pea ko ia ia ne langa ʻae falelotu moʻomautolu.”
5כי אהב עמנו הוא והוא בנה לנו את בית הכנסת׃
6Pea ʻalu ʻa Sisu mo kinautolu. Pea kuo hoko ia ʻo vāofi mo e fale, pea fekau ʻe he ʻeikitau ʻa hono kāinga, ke lea ʻo pehē kiate ia, “ʻEiki, ʻoua naʻa ke ongosia ange koe: he ʻoku ʻikai te u ʻaonga ke ke hū ki hoku fale:
6וילך אתם ישוע ויהי כאשר קרב אל הבית וישלח אליו שר המאה על ידי רעיו לאמר לו בי אדני אל נא תטריח את עצמך כי אינני כדי שתבוא בצל קורתי׃
7Pea naʻe ʻikai te u mahalo ʻoku taau mo au ke u ʻalu atu kiate koe: ka ke fai haʻo lea, pea ʻe moʻui ai ʻeku tamaioʻeiki.
7ובעבור זאת גם את עצמי לא חשבתי ראוי לבוא אליך אך דבר נא דבר וירפא נערי׃
8He ko au ko e tangata puleʻia foki, ka ʻoku ai ʻae kautau ʻoku ou puleʻi pea ʻoku ou pehē ki ha taha, ‘ʻAlu,’ pea ʻalu ia; pea ki ha taha, ‘Haʻu,’ pea haʻu ia; pea ki heʻeku tamaioʻeiki, ‘Fai eni,’ pea ʻoku ne fai ia .
8כי גם אנכי איש נתון תחת השלטון יש תחת ידי אנשי צבא ואמרתי לזה לך והלך ולזה בוא ובא ולעבדי עשה זאת ועשה׃
9Pea ofo ʻa Sisu kiate ia, ʻi heʻene fanongo ki he ngaahi meʻa ni, pea tafoki ia, ʻo ne pehē ki he kakai naʻe muimui ʻiate ia, “ʻOku ou tala atu kiate kimoutolu, Naʻa mo ʻIsileli, ʻoku ʻikai te u ʻilo ai ha tui ʻe pehē ni hono lahi.”
9וישמע ישוע את דבריו ויתמה עליו ויפן ויאמר אל ההמון ההלך אחריו אמר אני לכם גם בישראל לא מצאתי אמונה גדולה כזאת׃
10Pea liu atu ki he fale ʻakinautolu naʻe fekau, ʻonau ʻilo ʻae tamaioʻeiki naʻe mahaki kuo moʻui ia.
10וישובו השלוחים אל הבית וימצאו את העבד החלה והוא נרפא׃
11¶ Pea ʻi he ʻaho naʻa na feholoi, naʻe ʻalu ia ki he kolo naʻe ui ko Neini: pea naʻe ʻalu mo ia ʻa ʻene kau ākonga tokolahi, mo e fuʻu kakai.
11ויהי ממחרת וילך אל עיר ושמה נעים ורבים מתלמידיו הלכים אתו והמון עם רב׃
12Pea kuo ofi ia ki he matapā ʻoe kolo, pea vakai, naʻe fata mai kituaʻā ʻae tangata mate, ko e tama pe taha ia ʻa ʻene faʻē, pea ko e fefine ia kuo mate hono husepāniti: pea naʻe ʻiate ia ʻae kakai tokolahi ʻoe kolo.
12הוא קרב אל שער העיר והנה מוציאים מת בן יחיד לאמו והיא אלמנה ועמה רבים מעם העיר׃
13Pea kuo mamata ki ai ʻae ʻEiki, pea manavaʻofa ia kiate ia, ʻo ne pehē ki ai, “ʻOua ʻe tangi.”
13וכראות אתה האדון נכמרו רחמיו עליה ויאמר לה אל תבכי׃
14Pea haʻu ia ʻo ala ki he fata: pea tuʻu pe ʻae kau fata. Pea pehē ʻe ia, “Talavou, ʻoku ou pehē kiate koe, Tuʻu hake.”
14ויגש ויגע בארון והנשאים עמדו ויאמר עלם אמר אני אליך קומה׃
15Pea nofo hake ia ʻaia naʻe mate, ʻo kamata lea. Pea ne ʻatu ia ki heʻene faʻē.
15ויתעודד המת ויחל לדבר ויתנהו לאמו׃
16Pea pukea kotoa pē ʻi he manavahē: pea nau fakamālō ki he ʻOtua, ʻo pehē, “Kuo tuʻu hake ʻae palōfita lahi ʻiate kitautolu;” pea, “Kuo ʻaʻahi ʻae ʻOtua ki hono kakai.”
16ותאחז כלם רעדה וישבחו את האלהים ויאמרו כי נביא גדול קם בקרבנו וכי פקד האלהים את עמו׃
17Pea naʻe mafola ʻa hono ongoongo ni ʻi Siutea kotoa pē, pea mo e potu fonua kotoa pē ko ia .
17ויצא הדבר הזה בכל יהודה ובכל הככר׃
18¶ Pea naʻe fakahā ʻe he kau ākonga ʻa Sione kiate ia ʻae ngaahi meʻa ni kotoa pē.
18ותלמידי יוחנן הגידו לו את כל אלה׃
19Pea naʻe ui ʻe Sione kiate ia ʻae toko ua ʻo ʻene kau ākonga, ʻo ne fekau ʻakinaua kia Sisu, ʻo ne pehē, “Ko koe ia naʻe pehē ʻe haʻu? Pe te mau ʻamanaki ki ha taha?”
19ויקרא אליו יוחנן שנים מתלמידיו וישלחם אל ישוע לאמר לו האתה הוא הבא אם נחכה לאחר׃
20Pea kuo haʻu ʻae ongo tangata kiate ia, ʻo na pehē, “Kuo fekau ʻakimaua kiate koe ʻe Sione ko e Papitaiso, ʻo pehē, ‘Ko koe ia naʻe pehē ʻe haʻu? Pe te tau ʻamanaki ki ha taha?’”
20ויבאו אליו האנשים ויאמרו יוחנן המטביל שלחנו אליך לאמר האתה הוא הבא אם נחכה לאחר׃
21Pea ʻi he feituʻulaʻā ko ia naʻa ne fakamoʻui ai ʻae tokolahi mei he ngaahi mahaki, mo e ngaahi meʻa fakamamahi, pea mo e kau laumālie kovi; pea naʻa ne fakaʻā ʻae tokolahi naʻe kui.
21בעת ההיא רפא רבים מחליים ומנגעים ומרוחות רעות ולעורים רבים נתן ראות עינים׃
22Pea toki lea ʻa Sisu, ʻo pehēange kiate kinaua, “Mo ō, ʻo fakahā kia Sione ʻae ngaahi meʻa kuo mo mamata mo fanongo ki ai: kuo ʻa ʻae kui, kuo ʻeveʻeva ʻae pipiki, kuo maʻa ʻae kilia, kuo ongo ʻae tuli, kuo fokotuʻu ʻae mate, pea ʻoku malangaʻaki ʻae ongoongolelei ki he masiva.
22ויען ישוע ויאמר להם לכו והגידו ליוחנן את אשר ראיתם ואשר שמעתם כי עורים ראים ופסחים מתהלכים ומצרעים מטהרים וחרשים שומעים ומתים קמים ועניים מתבשרים׃
23Pea ʻoku monūʻia ia ʻaia ʻe ʻikai tūkia ʻiate au.”
23ואשרי אשר לא יכשל בי׃
24¶ Pea kuo ʻalu ʻae ongo tangata fekau ʻa Sione, pea toki lea ia ki he kakai ʻia Sione, “Naʻa mou ʻalu atu ki he toafa ke mamata ki he hā? Ki ha kaho ʻoku luluʻi ʻe he matangi?
24ויהי כאשר הלכו להם שלוחי יוחנן ויחל לדבר אל המון העם על אדות יוחנן ויאמר מה זה יצאתם המדברה לראות הקנה אשר ינוע ברוח׃
25Ka naʻa mou ʻalu atu ke mamata ki he hā? Ki ha tangata kuo kofuʻaki ʻae kofu molū? Vakai, he ko kinautolu ʻoku kofu fakalaukau, mo kai lelei, ʻoku ʻi he fale ʻoe ngaahi tuʻi.
25ואם לא מה זה יצאתם לראות האיש לבוש בגדי עדנים הנה המלבשים בגדי תפארת והמענגים בחצרות המלכים המה׃
26Ka naʻa mou ʻalu atu ke mamata ki he hā? Ha palōfita? ʻIo, ʻoku ou tala atu kiate kimoutolu. ʻOku lahi hake ia ʻi he palōfita.
26ועתה מה זה יצאתם לראות אם לראות איש נביא הן אני אמר לכם כי אף גדול הוא מנביא׃
27Ko ia ia kuo tohi ki ai, ʻo pehē, ‘Vakai, ʻoku ou fekau atu hoku fakamelomelo ke muʻomuʻa ʻi ho ʻao, Ke teuteu ʻe ia ho hala kiate koe.’
27זה הוא אשר כתוב עליו הנני שלח מלאכי לפניך ופנה דרכך לפניך׃
28He ʻoku ou tala kiate kimoutolu, ʻiate kinautolu ʻoku fanauʻi ʻe he fefine ʻoku ʻikai ha palōfita lahi hake ʻia Sione ko e Papitaiso: ka ko ia ʻoku siʻi taha pe ʻi he puleʻanga ʻoe ʻOtua, ʻoku lahi ia ʻiate ia.”
28כי אמר אני לכם אין איש בילודי אשה גדול מיוחנן המטביל אך הקטן במלכות האלהים גדול הוא ממנו׃
29Pea ko e kakai kotoa pē naʻe fanongo kiate ia , mo e kau tānaki tukuhau, naʻa nau fakahā ʻae angatonu ʻae ʻOtua, ʻi heʻenau papitaiso ʻi he papitaiso ʻa Sione.
29וכל העם והמכסים כשמעם הצדיקו את האלהים ויטבלו בטבילת יוחנן׃
30Ka ko e kau Fālesi, mo e kau akonaki ʻi he fono, naʻa nau fakataʻeʻaonga ʻae finangalo ʻoe ʻOtua kiate kinautolu, he naʻe ʻikai te nau papitaiso ʻiate ia.
30אך הפרושים ובעלי התורה נאצו את עצת האלהים על נפשם ולא נטבלו על ידו׃
31Pea pehē ʻe he ʻEiki, “Te u fakatatau ki he hā ʻae kakai ʻoe toʻutangata ni? Pea ʻoku nau tatau mo e hā?
31ויאמר האדון עתה אל מי אדמה את אנשי הדור הזה ואל מי הם דמים׃
32ʻOku nau tatau mo e tamaiki ʻoku nofo ʻi he potu fakatau, ʻoku nau feuiʻaki, ʻo pehē, ‘Kuo mau ifi fangufangu kiate kimoutolu, Ka naʻe ʻikai te mou meʻe; Kuo mau hiva fakamamahi kiate kimoutolu, Ka naʻe ʻikai te mou tangi.’
32דמים הם לילדים הישבים בשוק וקראים זה אל זה ואמרים חללנו לכם בחלילים ולא רקדתם קוננו לכם קינה ולא בכיתם׃
33He naʻe ʻikai haʻu ʻa Sione ko e Papitaiso ʻo kai mā mo inu uaine; pea ʻoku mou pehē, ‘ʻOku ʻiate ia ha tēvolo.’
33כי בא יוחנן המטביל לחם לא אכל ויין לא שתה ואמרתם שד בו׃
34Kuo haʻu ʻae Foha ʻoe tangata ʻo kai mo inu; ka mou pehē, ‘Vakai, ko e tangata faʻa kai, mo faʻa inu uaine, ko e kāinga ʻoe kau tānaki tukuhau mo e angahala!’
34ובא בן האדם והוא אכל ושתה ואמרתם הנה זולל וסבא ורע למוכסים ולחטאים׃
35Ka ʻoku fakatonuhia ʻae poto ʻe heʻene fānau kotoa pē.”
35ותצדק החכמה על ידי כל בניה׃
36¶ Pea naʻe kole kiate ia ʻae tokotaha ʻi he Fālesi ke na kai fakataha mo ia. Pea ne hū ki he fale ʻoe Fālesi, ʻo nofo ai ke kai.
36ויבקש ממנו אחד מן הפרושים לאכל אתו לחם ויבא אל בית הפרוש ויסב׃
37Pea vakai, ko e fefine naʻe angahala ʻi he kolo, kuo ʻilo ʻe ia ʻoku nofo mo kai ʻa Sisu ʻi he fale ʻae Fālesi, pea ne ʻomi ʻae puha ʻalapasita ʻoe lolo.
37והנה אשה אחת בעיר והיא חטאת שמעה כי הוא מסב בית הפרוש ותבא פך שמן המור׃
38Pea tuʻu ia ʻi hono vaʻe mei hono tuʻa , ʻo tangi, pea kamata fufulu ʻe ia hono vaʻe ʻaki hono loʻimata, ʻo ne holoholo ʻaki ia hono louʻulu, pea ʻuma ki hono vaʻe, ʻo tākai ʻaki ia ʻae lolo.
38ותעמד לרגליו מאחריו ותבך ותחל להרטיב את רגליו בדמעות ותנגב אתן בשערות ראשה ותשק את רגליו ותמשח אתן בשמן׃
39Ka kuo mamata ki ai ʻae Fālesi ʻaia naʻe kole kiate ia, pea lea ia ʻi hono loto, ʻo pehē, “Ka ne ko hā palōfita ʻae tangata ni, pehē , kuo ne ʻilo ʻae fefine ni, mo ʻene anga, ʻaia ʻoku ala kiate ia: he ko e angahala ia.”
39וירא הפרוש הקרא אתו ויאמר בלבו אלו היה זה נביא כי עתה ידע ידע מי היא זאת ואי זו היא הנגעת בו כי אשה חטאת היא׃
40Pea lea ʻa Sisu, ʻo pehēange kiate ia, “Saimone, ʻoku ʻiate au ʻae meʻa te u lea ai kiate koe.” Pea pehē ʻe ia, “ʻEiki, folofola mai.”
40ויען ישוע ויאמר אליו שמעון דבר לי אליך ויאמר רבי דבר׃
41“Naʻe ai ʻae tangata ʻe tokotaha pea naʻe totonu ke totongi kiate ia ʻe he toko ua: ko e tenali ʻe nimangeau ʻae tokotaha, kae nimangofulu ʻae tokotaha.
41שני חיבים היו לנשה אחד האחד חיב לו דינרים חמש מאות והשני דינרים חמשים׃
42Pea kuo ʻikai haʻana meʻa ke totongi ʻaki, pea ne fakamolemole leva ʻakinaua ʻosi pe. Ko ia ke ke tala mai, pe ko hai ʻiate kinaua ʻe ʻofa lahi kiate ia?”
42ויהי באשר לא השיגה ידם לשלם וישמט את שניהם ועתה אמר נא מי משניהם ירבה לאהבה אתו׃
43Pea lea ʻa Saimone, ʻo pehē, “ʻOku ou mahalo ko ia pe naʻe lahi ʻene fakamolemole ki ai.” Pea pehē ʻe ia kiate ia, “ʻOku totonu hoʻo mahalo.”
43ויען שמעון ויאמר אחשב כי האיש ההוא אשר הרבה להשמיט לו ויאמר אליו כן שפטת׃
44Pea tafoki ia ki he fefine, mo ne pehē kia Saimone, “ʻOku ke mamata ki he fefine ni? Naʻaku hū ki ho fale, ka naʻe ʻikai te ke ʻomi ha vai ki hoku vaʻe; ka kuo fufulu ʻaki ʻe ia ʻa hoku vaʻe ʻae loʻimata, mo holoholo ʻaki ia hono louʻulu.
44ויפן אל האשה ויאמר אל שמעון הראית את האשה הזאת הנה באתי אל ביתך ומים על רגלי לא נתת והיא הרטיבה את רגלי בדמעות ותנגב בשערותיה׃
45Naʻe ʻikai te ke ʻuma kiate au: ka ko e fefine ni talu ʻeku hū mai mo e ʻikai tuku ʻene ʻuma ki hoku vaʻe.
45נשיקה לא נשקתני והיא מאז באתי לא חדלה מנשק את רגלי׃
46Naʻe ʻikai te ke pani ʻaki hoku ʻulu ʻae lolo: ka kuo tākai ʻe he fefine ni ʻa hoku vaʻe ʻaki ʻae lolo.
46בשמן לא משחת את ראשי והיא בשמן המור משחה את רגלי׃
47Ko ia ʻoku ou tala atu ai kiate koe, Ko ʻene angahala, ʻaia ʻoku lahi, kuo fakamolemole ia; ko ia ʻoku lahi ai ʻene ʻofa: ka ko ia ʻoku siʻi hono fakamolemole, ʻoku siʻi ʻene ʻofa.”
47לכן אני אמר אליך נסלחו לה חטאתיה הרבות כי הרבה אהבה ואשר נסלח לו מעט הוא אהב מעט׃
48Pea pehē ʻe ia kiate ia, “Kuo fakamolemole hoʻo ngaahi angahala.”
48ויאמר אליה נסלחו לך חטאתיך׃
49Pea ko kinautolu naʻa nau nofo ʻo kai mo ia, naʻa nau kamata pehē ʻi honau loto, Ko hai eni ʻoku ne fakamolemole foki ʻae angahala?
49ויחלו המסבים עמו לאמר בלבם מי הוא זה אשר גם יסלח חטאים׃
50Ka naʻe pehē ʻe ia ki he fefine, “Kuo fakamoʻui koe ʻe hoʻo tui; ʻalu ʻi he fiemālie.”
50ויאמר אל האשה אמונתך הושיעה לך לכי לשלום׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.