Hosea 2
JPS Tanakh (Jewish Publication Society, 1917)
Modern Hebrew Bible
1(2-3) Say ye unto your brethren: 'Ammi'; and to your sisters, 'Ruhamah.'
1אמרו לאחיכם עמי ולאחותיכם רחמה׃
2(2-4) Plead with your mother, plead; for she is not My wife, neither am I her husband; and let her put away her harlotries from her face, and her adulteries from between her breasts;
2ריבו באמכם ריבו כי היא לא אשתי ואנכי לא אישה ותסר זנוניה מפניה ונאפופיה מבין שדיה׃
3(2-5) Lest I strip her naked, and set her as in the day that she was born, and make her as a wilderness, and set her like a dry land, and slay her with thirst.
3פן אפשיטנה ערמה והצגתיה כיום הולדה ושמתיה כמדבר ושתה כארץ ציה והמתיה בצמא׃
4(2-6) And I will not have compassion upon her children; for they are children of harlotry.
4ואת בניה לא ארחם כי בני זנונים המה׃
5(2-7) For their mother hath played the harlot, she that conceived them hath done shamefully; for she said: 'I will go after my lovers, that give me my bread and my water, my wool and my flax, mine oil and my drink.'
5כי זנתה אמם הבישה הורתם כי אמרה אלכה אחרי מאהבי נתני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי׃
6(2-8) Therefore, behold, I will hedge up thy way with thorns, and I will make a wall against her, that she shall not find her paths.
6לכן הנני שך את דרכך בסירים וגדרתי את גדרה ונתיבותיה לא תמצא׃
7(2-9) And she shall run after her lovers, but she shall not overtake them, and she shall seek them, but shall not find them; then shall she say: 'I will go and return to my first husband; for then was it better with me than now.'
7ורדפה את מאהביה ולא תשיג אתם ובקשתם ולא תמצא ואמרה אלכה ואשובה אל אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה׃
8(2-10) For she did not know that it was I that gave her the corn, and the wine, and the oil, and multiplied unto her silver and gold, which they used for Baal.
8והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה הדגן והתירוש והיצהר וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל׃
9(2-11) Therefore will I take back My corn in the time thereof, and My wine in the season thereof, and will snatch away My wool and My flax given to cover her nakedness.
9לכן אשוב ולקחתי דגני בעתו ותירושי במועדו והצלתי צמרי ופשתי לכסות את ערותה׃
10(2-12) And now will I uncover her shame in the sight of her lovers, and none shall deliver her out of My hand.
10ועתה אגלה את נבלתה לעיני מאהביה ואיש לא יצילנה מידי׃
11(2-13) I will also cause all her mirth to cease, her feasts, her new moons, and her sabbaths, and all her appointed seasons.
11והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה וכל מועדה׃
12(2-14) And I will lay waste her vines and her fig-trees, whereof she hath said: 'These are my hire that my lovers have given me'; and I will make them a forest, and the beasts of the field shall eat them.
12והשמתי גפנה ותאנתה אשר אמרה אתנה המה לי אשר נתנו לי מאהבי ושמתים ליער ואכלתם חית השדה׃
13(2-15) And I will visit upon her the days of the Baalim, wherein she offered unto them, and decked herself with her ear-rings and her jewels, and went after her lovers, and forgot Me, saith the LORD.
13ופקדתי עליה את ימי הבעלים אשר תקטיר להם ותעד נזמה וחליתה ותלך אחרי מאהביה ואתי שכחה נאם יהוה׃
14(2-16) Therefore, behold, I will allure her, and bring her into the wilderness, and speak tenderly unto her.
14לכן הנה אנכי מפתיה והלכתיה המדבר ודברתי על לבה׃
15(2-17) And I will give her her vineyards from thence, and the valley of Achor for a door of hope; and she shall respond there, as in the days of her youth, and as in the day when she came up out of the land of Egypt.
15ונתתי לה את כרמיה משם ואת עמק עכור לפתח תקוה וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלתה מארץ מצרים׃
16(2-18) And it shall be at that day, saith the LORD, that thou shalt call Me Ishi, and shalt call Me no more Baali.
16והיה ביום ההוא נאם יהוה תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי׃
17(2-19) For I will take away the names of the Baalim out of her mouth, and they shall no more be mentioned by their name.
17והסרתי את שמות הבעלים מפיה ולא יזכרו עוד בשמם׃
18(2-20) And in that day will I make a covenant for them with the beasts of the field, and with the fowls of heaven, and with the creeping things of the ground; and I will break the bow and the sword and the battle out of the land, and will make them to lie down safely.
18וכרתי להם ברית ביום ההוא עם חית השדה ועם עוף השמים ורמש האדמה וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן הארץ והשכבתים לבטח׃
19(2-21) And I will betroth thee unto Me for ever; yea, I will betroth thee unto Me in righteousness, and in justice, and in lovingkindness, and in compassion.
19וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים׃
20(2-22) And I will betroth thee unto Me in faithfulness; and thou shalt know the LORD.
20וארשתיך לי באמונה וידעת את יהוה׃
21(2-23) And it shall come to pass in that day, I will respond, saith the LORD, I will respond to the heavens, and they shall respond to the earth;
21והיה ביום ההוא אענה נאם יהוה אענה את השמים והם יענו את הארץ׃
22(2-24) And the earth shall respond to the corn, and the wine, and the oil; and they shall respond to Jezreel.
22והארץ תענה את הדגן ואת התירוש ואת היצהר והם יענו את יזרעאל׃
23(2-25) And I will sow her unto Me in the land; and I will have compassion upon her that had not obtained compassion; and I will say to them that were not My people: 'Thou art My people'; and they shall say: 'Thou art my God.'
23וזרעתיה לי בארץ ורחמתי את לא רחמה ואמרתי ללא עמי עמי אתה והוא יאמר אלהי׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.