Exodus 22
JPS Tanakh (Jewish Publication Society, 1917)
Modern Hebrew Bible
1(21-37) If a man steal an ox, or a sheep, and kill it, or sell it, he shall pay five oxen for an ox, and four sheep for a sheep.
1כי יגנב איש שור או שה וטבחו או מכרו חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה׃
2(22-1) If a thief be found breaking in, and be smitten so that he dieth, there shall be no bloodguiltiness for him.
2אם במחתרת ימצא הגנב והכה ומת אין לו דמים׃
3(22-2) If the sun be risen upon him, there shall be bloodguiltiness for him — he shall make restitution; if he have nothing, then he shall be sold for his theft.
3אם זרחה השמש עליו דמים לו שלם ישלם אם אין לו ונמכר בגנבתו׃
4(22-3) If the theft be found in his hand alive, whether it be ox, or ass, or sheep, he shall pay double.
4אם המצא תמצא בידו הגנבה משור עד חמור עד שה חיים שנים ישלם׃
5(22-4) If a man cause a field or vineyard to be eaten, and shall let his beast loose, and it feed in another man's field; of the best of his own field, and of the best of his own vineyard, shall he make restitution.
5כי יבער איש שדה או כרם ושלח את בעירה ובער בשדה אחר מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם׃
6(22-5) If fire break out, and catch in thorns, so that the shocks of corn, or the standing corn, or the field are consumed; he that kindled the fire shall surely make restitution.
6כי תצא אש ומצאה קצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה שלם ישלם המבער את הבערה׃
7(22-6) If a man deliver unto his neighbour money or stuff to keep, and it be stolen out of the man's house; if the thief be found, he shall pay double.
7כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמר וגנב מבית האיש אם ימצא הגנב ישלם שנים׃
8(22-7) If the thief be not found, then the master of the house shall come near unto God, to see whether he have not put his hand unto his neighbour's goods.
8אם לא ימצא הגנב ונקרב בעל הבית אל האלהים אם לא שלח ידו במלאכת רעהו׃
9(22-8) For every matter of trespass, whether it be for ox, for ass, for sheep, for raiment, or for any manner of lost thing, whereof one saith: 'This is it,' the cause of both parties shall come before God; he whom God shall condemn shall pay double unto his neighbour.
9על כל דבר פשע על שור על חמור על שה על שלמה על כל אבדה אשר יאמר כי הוא זה עד האלהים יבא דבר שניהם אשר ירשיען אלהים ישלם שנים לרעהו׃
10(22-9) If a man deliver unto his neighbour an ass, or an ox, or a sheep, or any beast, to keep, and it die, or be hurt, or driven away, no man seeing it;
10כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה וכל בהמה לשמר ומת או נשבר או נשבה אין ראה׃
11(22-10) the oath of the LORD shall be between them both, to see whether he have not put his hand unto his neighbour's goods; and the owner thereof shall accept it, and he shall not make restitution.
11שבעת יהוה תהיה בין שניהם אם לא שלח ידו במלאכת רעהו ולקח בעליו ולא ישלם׃
12(22-11) But if it be stolen from him, he shall make restitution unto the owner thereof.
12ואם גנב יגנב מעמו ישלם לבעליו׃
13(22-12) If it be torn in pieces, let him bring it for witness; he shall not make good that which was torn.
13אם טרף יטרף יבאהו עד הטרפה לא ישלם׃
14(22-13) And if a man borrow aught of his neighbour, and it be hurt, or die, the owner thereof not being with it, he shall surely make restitution.
14וכי ישאל איש מעם רעהו ונשבר או מת בעליו אין עמו שלם ישלם׃
15(22-14) If the owner thereof be with it, he shall not make it good; if it be a hireling, he loseth his hire.
15אם בעליו עמו לא ישלם אם שכיר הוא בא בשכרו׃
16(22-15) And if a man entice a virgin that is not betrothed, and lie with her, he shall surely pay a dowry for her to be his wife.
16וכי יפתה איש בתולה אשר לא ארשה ושכב עמה מהר ימהרנה לו לאשה׃
17(22-16) If her father utterly refuse to give her unto him, he shall pay money according to the dowry of virgins.
17אם מאן ימאן אביה לתתה לו כסף ישקל כמהר הבתולת׃
18(22-17) Thou shalt not suffer a sorceress to live.
18מכשפה לא תחיה׃
19(22-18) Whosoever lieth with a beast shall surely be put to death.
19כל שכב עם בהמה מות יומת׃
20(22-19) He that sacrificeth unto the gods, save unto the LORD only, shall be utterly destroyed.
20זבח לאלהים יחרם בלתי ליהוה לבדו׃
21(22-20) And a stranger shalt thou not wrong, neither shalt thou oppress him; for ye were strangers in the land of Egypt.
21וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים׃
22(22-21) Ye shall not afflict any widow, or fatherless child.
22כל אלמנה ויתום לא תענון׃
23(22-22) If thou afflict them in any wise — for if they cry at all unto Me, I will surely hear their cry —
23אם ענה תענה אתו כי אם צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו׃
24(22-23) My wrath shall wax hot, and I will kill you with the sword; and your wives shall be widows, and your children fatherless.
24וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתמים׃
25(22-24) If thou lend money to any of My people, even to the poor with thee, thou shalt not be to him as a creditor; neither shall ye lay upon him interest.
25אם כסף תלוה את עמי את העני עמך לא תהיה לו כנשה לא תשימון עליו נשך׃
26(22-25) If thou at all take thy neighbour's garment to pledge, thou shalt restore it unto him by that the sun goeth down;
26אם חבל תחבל שלמת רעך עד בא השמש תשיבנו לו׃
27(22-26) for that is his only covering, it is his garment for his skin; wherein shall he sleep? and it shall come to pass, when he crieth unto Me, that I will hear; for I am gracious.
27כי הוא כסותה לבדה הוא שמלתו לערו במה ישכב והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני׃
28(22-27) Thou shalt not revile God, nor curse a ruler of thy people.
28אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאר׃
29(22-28) Thou shalt not delay to offer of the fulness of thy harvest, and of the outflow of thy presses. The first-born of thy sons shalt thou give unto Me.
29מלאתך ודמעך לא תאחר בכור בניך תתן לי׃
30(22-29) Likewise shalt thou do with thine oxen, and with thy sheep; seven days it shall be with its dam; on the eighth day thou shalt give it Me.
30כן תעשה לשרך לצאנך שבעת ימים יהיה עם אמו ביום השמיני תתנו לי׃
31(22-30) And ye shall be holy men unto Me; therefore ye shall not eat any flesh that is torn of beasts in the field; ye shall cast it to the dogs.
31ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשלכון אתו׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.