בְּמִדְבַּר 35
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Berean Standard Bible
1וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר׃
1Again the LORD spoke to Moses on the plains of Moab by the Jordan across from Jericho:
2צו את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבתיהם תתנו ללוים׃
2“Command the Israelites to give, from the inheritance they will possess, cities for the Levites to live in and pasturelands around the cities.
3והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם׃
3The cities will be for them to live in, and the pasturelands will be for their herds, their flocks, and all their other livestock.
4ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב׃
4The pasturelands around the cities you are to give the Levites will extend a thousand cubits from the wall on every side.
5ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה ואת פאת נגב אלפים באמה ואת פאת ים אלפים באמה ואת פאת צפון אלפים באמה והעיר בתוך זה יהיה להם מגרשי הערים׃
5You are also to measure two thousand cubits outside the city on the east, two thousand on the south, two thousand on the west, and two thousand on the north, with the city in the center. These areas will serve as larger pasturelands for the cities.
6ואת הערים אשר תתנו ללוים את שש ערי המקלט אשר תתנו לנס שמה הרצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר׃
6Six of the cities you give the Levites are to be appointed as cities of refuge, to which a manslayer may flee. In addition to these, give the Levites forty-two other cities.
7כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר אתהן ואת מגרשיהן׃
7The total number of cities you give the Levites will be forty-eight, with their corresponding pasturelands.
8והערים אשר תתנו מאחזת בני ישראל מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו איש כפי נחלתו אשר ינחלו יתן מעריו ללוים׃
8The cities that you apportion from the territory of the Israelites should be given to the Levites in proportion to the inheritance of each tribe: more from a larger tribe and less from a smaller one.”
9וידבר יהוה אל משה לאמר׃
9Then the LORD said to Moses,
10דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את הירדן ארצה כנען׃
10“Speak to the Israelites and tell them: When you cross the Jordan into the land of Canaan,
11והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם ונס שמה רצח מכה נפש בשגגה׃
11designate cities to serve as your cities of refuge, so that a person who kills someone unintentionally may flee there.
12והיו לכם הערים למקלט מגאל ולא ימות הרצח עד עמדו לפני העדה למשפט׃
12You are to have these cities as a refuge from the avenger, so that the manslayer will not die until he stands trial before the assembly.
13והערים אשר תתנו שש ערי מקלט תהיינה לכם׃
13The cities you select will be your six cities of refuge.
14את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען ערי מקלט תהיינה׃
14Select three cities across the Jordan and three in the land of Canaan as cities of refuge.
15לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה׃
15These six cities will serve as a refuge for the Israelites and for the foreigner or stranger among them, so that anyone who kills a person unintentionally may flee there.
16ואם בכלי ברזל הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃
16If, however, anyone strikes a person with an iron object and kills him, he is a murderer; the murderer must surely be put to death.
17ואם באבן יד אשר ימות בה הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃
17Or if anyone has in his hand a stone of deadly size, and he strikes and kills another, he is a murderer; the murderer must surely be put to death.
18או בכלי עץ יד אשר ימות בו הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃
18If anyone has in his hand a deadly object of wood, and he strikes and kills another, he is a murderer; the murderer must surely be put to death.
19גאל הדם הוא ימית את הרצח בפגעו בו הוא ימיתנו׃
19The avenger of blood is to put the murderer to death; when he finds him, he is to kill him.
20ואם בשנאה יהדפנו או השליך עליו בצדיה וימת׃
20Likewise, if anyone maliciously pushes another or intentionally throws an object at him and kills him,
21או באיבה הכהו בידו וימת מות יומת המכה רצח הוא גאל הדם ימית את הרצח בפגעו בו׃
21or if in hostility he strikes him with his hand and he dies, the one who struck him must surely be put to death; he is a murderer. When the avenger of blood finds the murderer, he is to kill him.
22ואם בפתע בלא איבה הדפו או השליך עליו כל כלי בלא צדיה׃
22But if anyone pushes a person suddenly, without hostility, or throws an object at him unintentionally,
23או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת והוא לא אויב לו ולא מבקש רעתו׃
23or without looking drops a heavy stone that kills him, but he was not an enemy and did not intend to harm him,
24ושפטו העדה בין המכה ובין גאל הדם על המשפטים האלה׃
24then the congregation must judge between the slayer and the avenger of blood according to these ordinances.
25והצילו העדה את הרצח מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכהן הגדל אשר משח אתו בשמן הקדש׃
25The assembly is to protect the manslayer from the hand of the avenger of blood. Then the assembly will return him to the city of refuge to which he fled, and he must live there until the death of the high priest, who was anointed with the holy oil.
26ואם יצא יצא הרצח את גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה׃
26But if the manslayer ever goes outside the limits of the city of refuge to which he fled
27ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גאל הדם את הרצח אין לו דם׃
27and the avenger of blood finds him outside of his city of refuge and kills him, then the avenger will not be guilty of bloodshed
28כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדל ואחרי מות הכהן הגדל ישוב הרצח אל ארץ אחזתו׃
28because the manslayer must remain in his city of refuge until the death of the high priest. Only after the death of the high priest may he return to the land he owns.
29והיו אלה לכם לחקת משפט לדרתיכם בכל מושבתיכם׃
29This will be a statutory ordinance for you for the generations to come, wherever you live.
30כל מכה נפש לפי עדים ירצח את הרצח ועד אחד לא יענה בנפש למות׃
30If anyone kills a person, the murderer is to be put to death on the testimony of the witnesses. But no one is to be put to death based on the testimony of a lone witness.
31ולא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת׃
31You are not to accept a ransom for the life of a murderer who deserves to die; he must surely be put to death.
32ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן׃
32Nor should you accept a ransom for the person who flees to a city of refuge and allow him to return and live on his own land before the death of the high priest.
33ולא תחניפו את הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחניף את הארץ ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שפכו׃
33Do not pollute the land where you live, for bloodshed pollutes the land, and no atonement can be made for the land on which the blood is shed, except by the blood of the one who shed it.
34ולא תטמא את הארץ אשר אתם ישבים בה אשר אני שכן בתוכה כי אני יהוה שכן בתוך בני ישראל׃
34Do not defile the land where you live and where I dwell. For I, the LORD, dwell among the Israelites.”
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.