מתיו 21
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Tongan Bible, Revised West Version
1ויהי כאשר קרבו לירושלים ובאו אל בית פגי בהר הזיתים וישלח ישוע שנים מן התלמידים׃
1Pea ʻi heʻenau ofi ki Selūsalema, ʻo hoko ki Petefesi, ki he moʻunga ko ʻOlive, naʻe toki fekau ʻe Sisu ʻae ākonga ʻe toko ua,
2ויאמר אליהם לכו אל הכפר אשר ממולכם שם תמצאו אתון אסורה ועיר עמה התירו אתם והביאו אלי׃
2ʻO ne pehē kiate kinaua, “Mo ō ki he potu kakai ʻoku hangatonu mai, pea te mo ʻilo leva ʻae ʻasi ʻoku noʻotaki, mo hono ʻuhiki: vevete ʻo tataki mai kiate au.
3וכי יאמר איש אליכם דבר ואמרתם האדון צריך להם וברגע ישלחם׃
3Pea kapau ʻe lea ha taha kiate kimoua, te mo pehē, ‘ʻOku na ʻaonga ki he ʻEiki;’ pea te ne tuku mai leva ia.”
4וכל זאת היתה למלאת הנאמר ביד הנביא לאמר׃
4Naʻe fai eni kotoa pē, koeʻuhi ke fakamoʻoni ʻaia naʻe lea ʻaki ʻe he palōfita, ʻo pehē,
5אמרו לבת ציון הנה מלכך יבוא לך עני ורכב על חמור ועל עיר בן אתנות׃
5“Mou tala ki he taʻahine ʻo Saione, ‘Vakai, ʻoku haʻu ho Tuʻi kiate koe, ʻoku angamalū, ʻo heka ki he ʻasi, mo e ʻuhiki ko e fānau ʻae ʻasi.’”
6וילכו התלמידים ויעשו כאשר צוה אתם ישוע׃
6Pea naʻe ʻalu ʻae ongo ākonga ʻo na fai ʻo hangē ko e fekau ʻa Sisu kiate kinaua,
7ויביאו את האתון ואת העיר וישימו עליהם את בגדיהם וירכיבהו עליהם׃
7ʻo ʻomi ʻae ʻasi, mo e ʻuhiki, pea nau ʻai ki ai honau kofu, ʻonau fakaheka, ia ki ai.
8ורב ההמון פרשו את בגדיהם על הדרך ואחרים כרתו ענפי עצים וישטחום על הדרך׃
8Pea folahi atu ʻe he kakai tokolahi honau kofu ʻi he hala; pea naʻe tutuʻu hifo ʻe he niʻihi ʻae ʻuluʻuluʻi ʻakau, ʻo falikiliki ʻaki ʻae hala.
9והמון העם ההלכים לפניו ואחריו קראו לאמר הושע נא לבן דוד ברוך הבא בשם יהוה הושע נא במרומים׃
9Pea ko e kakai tokolahi naʻe muʻomuʻa mo muimui atu, naʻa nau kalanga, ʻo pehē, “Hosana ki he Foha ʻo Tevita: ‘ʻOku monūʻia ia ʻoku haʻu ʻi he huafa ʻo Sihova;’ Hosana ʻi ʻolunga.”
10ויהי בבאו ירושלים ותהם כל העיר לאמר מי הוא זה׃
10Pea ʻi heʻene hoko ki Selūsalema, naʻe ngatū ʻae kolo kotoa, ʻo pehē, “Ko hai eni?”
11ויאמרו המני העם זה הוא הנביא ישוע מנצרת אשר בגליל׃
11Pea pehē ʻe he kakai, “Ko Sisu eni, ko e palōfita ʻo Nāsaleti ʻi Kaleli.”
12ויבא ישוע אל מקדש האלהים ויגרש משם את כל המוכרים והקונים במקדש ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים׃
12¶ Pea hū ʻa Sisu ki he falelotu lahi ʻoe ʻOtua, ʻo kapusi kituʻa ʻakinautolu kotoa pē naʻe fefakatauʻaki ʻi he falelotu lahi, ʻo ne fulihi ʻae ngaahi palepale ʻoe kau fetongi paʻanga, mo e nofoʻa ʻonautolu naʻe fakatau lupe,
13ויאמר אליהם הן כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא ואתם שמתם אתו למערת פריצים׃
13ʻo ne pehēange kiate kinautolu, “Kuo tohi, ‘ʻE ui hoku fale ko e falelotu;’ ka kuo mou ngaohi ia ko e ʻana ʻoe kau kaihaʻa.”
14ויגשו אליו עורים ופסחים במקדש וירפאם׃
14Pea naʻe haʻu kiate ia, ʻi he falelotu lahi, ʻae kui mo e pipiki; pea ne fakamoʻui ʻakinautolu.
15ויהי כראות הכהנים הגדולים והסופרים את הנפלאות אשר עשה ואת הילדים הצעקים במקדש ואמרים הושע נא לבן דוד ויחר להם׃
15Pea kuo mamata ʻae kau taulaʻeiki lahi mo e kau tangata tohi ki he ngaahi meʻa mana naʻa ne fai, mo e kalanga ʻae tamaiki ʻi he falelotu lahi, ʻo pehē, “Hosana ki he foha ʻo Tevita;” naʻa nau ʻita lahi,
16ויאמרו אליו השמע אתה את אשר אלה אמרים ויאמר ישוע אליהם כן הכי קרא לא קראתם מפי עוללים ויונקים יסדת עז׃
16ʻonau pehē kiate ia, “ʻOku ke ongoʻi ʻenau lea?” Pea talaange ʻe Sisu kiate kinautolu, “ʻIo; pea ʻoku teʻeki siʻi ke mou lau, ‘Kuo ke maʻu ʻae fakamālō mei he ngutu ʻoe kau valevale mo e kei huhū?’”
17ויעזבם ויצא מחוץ לעיר אל בית היני וילן שם׃
17¶ Pea tuku ʻe ia ʻakinautolu, kae ʻalu ia mei he kolo ki Pētani; pea mohe ai.
18ובבקר שב אל העיר והוא רעב׃
18Pea pongipongi ai, ʻi heʻene liu mai ki he kolo, kuo fiekaia ia.
19וירא תאנה אחת על הדרך ויקרב אליה ולא מצא בה מאומה מלבד העלים ויאמר אליה מעתה לא יהיה ממך פרי עד עולם ותיבש התאנה פתאם׃
19Pea mamata ia ki he ʻakau ko e fiki ʻi he hala, pea ʻalu ia ki ai, ka naʻe ʻikai te ne ʻilo ai ha meʻa ka ko e lau pe, pea pehē ʻe ia ki ai, “Ngata ʻi heni, ke ʻoua naʻa tupu ha fua ʻiate koe ʻo lauikuonga.” Pea mate leva ʻae ʻakau ko e fiki.
20ויראו התלמידים ויתמהו לאמר איך יבשה התאנה פתאם׃
20Pea kuo mamata ki ai ʻae kau ākonga, pea nau ofo, ʻo pehē, “Kuo mate vave ʻae ʻakau ko e fiki!”
21ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אם תהיה לכם אמונה ואינכם מסתפקים לא לבד כמעשה התאנה הזאת תעשו כי גם באמרכם אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים היו תהיה׃
21Pea lea ʻa Sisu, ʻo pehēange kiate kinautolu, “Ko ʻeku tala moʻoni atu kiate kimoutolu, Kapau ʻoku mou maʻu ʻae tui, pea ʻoua naʻa fakataʻetaʻetui, ʻe ʻikai te mou fai pe ʻa ia kuo fai ki he ʻakau ko e fiki, ka ʻoka mou ka tala ki he moʻunga ni foki, ‘Ke hiki koe, mo lī koe ki he tahi;’ ʻe fai ia.
22וכל אשר תשאלו בתפלה ואתם מאמינים תקחהו׃
22Pea ko e meʻa kotoa pē ʻaia te mou kole ʻi he lotu, ʻi he tui, te mou maʻu.”
23ויבא אל המקדש ויהי בלמדו שם ויגשו אליו ראשי הכהנים וזקני העם ויאמרו באי זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך הרשות הזאת׃
23¶ Pea kuo hū ia ki he falelotu lahi, pea haʻu kiate ia ʻae kau taulaʻeiki lahi mo e mātuʻa ʻoe kakai, ʻi heʻene kei malanga, ʻonau pehē, “Ko e pule fē ʻoku ke fai ai ʻae ngaahi meʻa ni? Pea ko hai naʻa ne tuku ʻae pule ni kiate koe?”
24ויען יושע ויאמר אליהם גם אני אשאלה אתכם דבר אחד אשר אם תגידו אתו לי גם אני אגיד לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃
24Pea lea ʻa Sisu, ʻo pehēange kiate kinautolu, “Te u fehuʻi kiate kimoutolu foki ki he meʻa ʻe taha, pea kapau te mou tala ia kiate au, te u tala foki kiate kimoutolu ʻae pule ko ia ʻoku ou fai ai ʻae ngaahi meʻa ni.
25טבילת יוחנן מאין היתה המן השמים אם מבני אדם ויחשבו בלבבם לאמר׃
25Ko e papitaiso ʻa Sione, naʻe mei fē? Mei he langi, pe mei he tangata?” Pea nau fealēleaʻaki, ʻo pehē, “Kapau te tau pehē, ‘Mei he langi;’ pea ʻe pehē ʻe ia kiate kitautolu, ‘Pea ko e hā naʻe ʻikai ai te mou tui kiate ia?’
26אם נאמר מן השמים יאמר אלינו מדוע אפוא לא האמונתם לו ואם נאמר מבני אדם יראים אנחנו את המון העם כי כלם חשבים את יוחנן לנביא׃
26Pea kapau te tau pehē, ‘Mei he tangata;’ ʻoku tau manavahē ki he kakai; he ʻoku lau kotoa pē ko e palōfita ʻa Sione.”
27ויענו את ישוע ויאמרו לא ידענו ויאמר אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃
27Pea nau talaange kia Sisu, ʻo pehē, “ʻOku ʻikai te mau ʻilo.” Pea pehē ʻe ia kiate kinautolu, “Pea ʻe ʻikai te u tala kiate kimoutolu ʻae pule ko ia ʻoku ou fai ai ʻae ngaahi meʻa ni.
28אבל מה דעתכם איש היה ולו שני בנים ויגש אל הראשון ויאמר בני לך היום ועבד בכרמי׃
28¶ “Ka ko e hā homou loto? Naʻe ai ʻae tangata ʻe taha naʻe toko ua hono foha; pea haʻu ia ki hono ʻuluaki, ʻo ne pehē, ‘Foha, ʻalu ʻo ngāue ʻi heʻeku ngoue vaine he ʻaho ni.’
29ויען ויאמר אינני אבא ואחרי כן נחם וילך׃
29Pea talaange ʻe ia ʻo pehē, ‘ʻE ʻikai:’ kae hili ia ne ne fakatomala pea ʻalu.
30ויגש אל השני וידבר כזאת גם אליו ויען ויאמר הנני אדני ולא הלך׃
30Pea haʻu ia ki hono toko ua, ʻo ne lea pehē pe foki. Pea lea ia, ʻo pehē, ‘ʻEiki, te u ʻalu :’ ka naʻe ʻikai ʻalu ia.
31מי משניהם עשה את רצון האב ויאמרו אליו הראשון ויאמר להם ישוע אמן אמר אני לכם המוכסים והזונות יקדמו אתכם לבוא אל מלכות האלהים׃
31Ko hai ia ʻiate kinaua naʻe fai ʻae loto ʻo ʻena tamai?” Pea nau talaange kiate ia, “Ko e ʻuluaki.” Pea pehē ʻe Sisu kiate kinautolu, “ʻOku ou tala moʻoni atu kiate kimoutolu, ʻOku tomuʻa hoko ʻae kau tānaki tukuhau mo e kau faʻa feʻauaki ki he puleʻanga ʻoe ʻOtua ʻiate kimoutolu.
32כי יוחנן בא אליכם בדרך צדקה ולא האמנתם לו אבל המוכסים והזונות הם האמינו לו ואתם ראיתם ולא שבתם אחרי כן להאמין לו׃
32He naʻe haʻu ʻa Sione kiate kimoutolu ʻi he hala ʻoe māʻoniʻoni, pea naʻe ʻikai te mou tui kiate ia: ka naʻe tui kiate ia ʻae kau tānaki tukuhau mo e kau faʻa feʻauaki: pea hili hoʻomou mamata ki ai, naʻe ʻikai te mou fakatomala ai, ke mou tui kiate ia.”
33משל אחר שמעו איש בעל בית היה ויטע האיש כרם ויעש גדר סביב לו ויחצב יקב ויבן מגדל בתוכו ויתנהו אל כרמים וילך בדרך מרחוק׃
33¶ “Fanongo ki he fakatātā ʻe taha: Naʻe ai ʻae ʻeiki ʻe taha, naʻa ne tō ʻae ngoue vaine, ʻo takatakai ʻaki ia ʻae ʻā, ʻo keli ʻi ai ʻae tataʻoʻanga uaine, ʻo ne langa ʻae fale leʻo, ʻo ne tuku ia ki he kau tangata tauhi ngoue, kae ʻalu ia ki he fonua mamaʻo:
34ויהי בהגיע עת האסיף וישלח עבדיו אל הכרמים לקחת את פריו׃
34Pea kuo ofi hono toʻukai vaine, pea fekau ʻe ia ʻene kau tamaioʻeiki ki he kau tauhi ngoue, koeʻuhi ke nau maʻu hono ngaahi fua.
35ויחזיקו הכרמים בעבדיו את זה הכו ואת זה הרגו ואת זה סקלו׃
35Pea puke ʻe he kau tangata ngoue ʻene kau tamaioʻeiki, ʻo haha ʻae tokotaha, mo tāmateʻi ʻae tokotaha, pea tolongaki ʻaki ʻae maka ʻae tokotaha.
36ויוסף שלח עבדים אחרים רבים מן הראשונים ויעשו ככה גם להם׃
36Pea toe fekau ʻe ia ʻae kau tamaioʻeiki lahi hake ʻi he ʻuluaki: pea nau fai pehē pe kiate kinautolu.
37ובאחרונה שלח אליהם את בנו באמרו מפני בני יגורו׃
37Pea fekau fakamui ʻe ia ʻa hono foha kiate kinautolu, ʻo ne pehē, ‘Te nau fakaʻapaʻapa ki hoku foha.’
38ויהי כראות הכרמים את הבן ויאמרו איש אל אחיו זה הוא היורש לכו ונהרגהו ונאחזה בנחלתו׃
38Ka kuo mamata ʻae kau tauhi ngoue ki he foha, pea nau fealēleaʻaki, ʻo pehē , ‘Ko eni ʻae foha hoko; haʻu, ke tau tāmateʻi ia, pea tau maʻu hono tofiʻa.’
39ויחזיקו בו וידחפוהו אל מחוץ לכרם ויהרגו אתו׃
39Pea naʻa nau puke ia, ʻo lī ia kituaʻā ngoue vaine, ʻo tāmateʻi ia.
40והנה כבוא בעל הכרם מה יעשה לכרמים ההם׃
40“Pea ko ia, ʻoka haʻu ʻae ʻeiki ʻoe ngoue vaine, ko e hā te ne fai ki he kau tauhi ngoue ko ia?”
41ויאמרו אליו ירע לרעים ויאבדם ואת הכרם יתן לכרמים אחרים אשר ישיבו לו את הפרי בעתו׃
41Pea nau talaange kiate ia, “Te ne fakaʻauha fakamamahi ʻae kau tangata angakovi ko ia, pea tuku ʻene ngoue ki he kau tauhi kehe, te nau ʻoatu kiate ia ʻae fua ʻi hono ngaahi faʻahitaʻu.”
42ויאמר ישוע אליהם הכי קרא לא קראתם בכתובים אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו׃
42Pea pehēange ʻe Sisu kiate kinautolu, “ʻOku teʻeki siʻi te mou lau ʻi he tohi, ‘Ko e maka ko ia naʻe liʻaki ʻe he kau tufunga, ko ia ia kuo hoko ko e fungani ʻoe tuliki; ko e ngāue eni ʻa Sihova, pea ko e meʻa fakaofo ʻi hotau ʻao?’
43על כן אני אמר לכם כי תקח מכם מלכות האלהים ותנתן לגוי אשר יעשה את פריה׃
43“Ko ia ʻoku ou tala atu ai kiate kimoutolu, ʻE ʻave ʻae puleʻanga ʻoe ʻOtua ʻiate kimoutolu, pea ʻe ʻoatu ia ki ha kakai ʻe tupu ai hono ngaahi fua.
44והנפל על האבן ההיא ישבר ואשר תפל עליו תשחקהו׃
44Pea ko ia ʻe tō ki he maka ni, ʻe mafesi ai ia: ka ko ia fulipē ʻe tō ia ki ai, te ne momosi ia ke efuefu.”
45ויהי כשמע הכהנים הגדולים והפרושים את משליו ויבינו כי עליהם דבר׃
45Pea kuo fanongo ʻae kau taulaʻeiki lahi mo e Fālesi ki heʻene ngaahi fakatātā, naʻa nau ʻilo ko ʻene lea kiate kinautolu.
46ויבקשו לתפשו אך יראו מפני המון העם כי לנביא חשבהו׃
46Ka ʻi heʻenau holi ke puke ia, naʻa nau manavahē ki he kakai, he naʻa nau pehē, “Ko e palōfita ia.”
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.