ג'ון 4
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Tongan Bible, Revised West Version
1ויהי כאשר נודע לאדון כי שמעו הפרושים אשר ישוע העמיד והטביל תלמידים הרבה מיוחנן׃
1Pea ko ia, ʻi he ʻilo ʻe he ʻEiki kuo fanongo ʻae kau Fālesi, ʻoku ului pea papitaiso ʻe Sisu ʻae kau ākonga tokolahi ʻia Sione,
2ואולם ישוע הוא לא הטביל כי אם תלמידיו׃
2(Ka naʻe ʻikai fai papitaiso ʻe Sisu, ka ko ʻene kau ākonga,)
3ויעזב את ארץ יהודה וילך שנית הגלילה׃
3Naʻe mahuʻi ia mei Siutea, pea toe ʻalu ki Kāleli.
4ויהי לו לעבר בארץ שמרון׃
4Pea naʻe totonu ke ʻalu atu ʻi Samēlia.
5ויבא לעיר מערי שמרון ושמה סוכר היא ממול חלקת השדה אשר נתנה יעקב לבנו ליוסף׃
5Pea hoko ia ki ha kolo ʻo Samēlia, naʻe ui ko Saika, ʻo ofi ki he potu fonua naʻe foaki ʻe Sēkope ki hono foha ko Siosefa.
6ושם באר יעקב וישוע היה עיף מן הדרך וישב לו על הבאר והעת כשעה הששית׃
6Pea naʻe ʻi ai ʻae vai keli ʻo Sēkope. Pea kuo hela ʻa Sisu ʻi he fononga, pea nofo ia ʻi he ngutu vai: pea ko hono ono nai ʻoe feituʻulaʻā.
7ותבא אשה משמרון לשאב מים ויאמר אליה ישוע תני נא לי לשתות׃
7Mo ʻene ʻalu ange ha fefine Samēlia ke ʻutu vai: pea pehē ʻe Sisu kiate ia, “Foaki mai kiate au ke u inu.”
8כי תלמידיו הלכו העירה לקנות אכל׃
8(He kuo ʻalu ʻene kau ākonga ki he kolo ke fakatau meʻakai.)
9ותאמר אליו האשה השמרונית הן יהודי אתה ואיככה תשאל ממני לשתות ואנכי אשה שמרונית כי לא יתערבו היהודים עם השמרונים׃
9Pea pehēange ʻe he fefine Samēlia kiate ia, “Ko e Siu koe, pea ʻoku fēfeeʻi hoʻo tala inu kiate au, ko e fefine Samēlia?” He ʻoku ʻikai feʻofoʻofani ʻae kakai Siu mo e kakai Samēlia.
10ויען ישוע ויאמר אליה לו ידעת את מתת אלהים ומי הוא האמר אליך תני נא לי לשתות כי עתה שאלת ממנו ונתן לך מים חיים׃
10Pea leaange ʻa Sisu, ʻo pehē kiate ia, “Ka ne ke ʻilo ʻe koe ʻae foaki ʻae ʻOtua, pea mo ia ʻoku pehē kiate koe, Foaki mai kiate au ke u inu; pehē, kuo ke kole kiate ia, ka ne foaki kiate koe ʻae vai moʻui.”
11ותאמר אליו האשה אדני הן אין לך כלי לשאב בו והבאר עמקה ומאין לך אפוא מים חיים׃
11Pea pehē ʻe he fefine kiate ia, “ʻEiki, ʻoku ʻikai haʻo meʻa ke ʻutu ʻaki, pea ʻoku māʻulalo ʻae vai: pea ʻoku ke maʻu mei fē ʻae vai moʻui ko ia?
12האתה גדול מיעקב אבינו אשר נתן לנו את הבאר הזאת וישת ממנה הוא ובניו ובעירו׃
12ʻOku ke lahi koe ʻi heʻemau tamai ko Sēkope, ʻaia naʻe foaki ʻae vai kiate kimautolu, pea naʻe inu ai ia, mo ʻene fānau, mo ʻene fanga manu?”
13ויען ישוע ויאמר אליה כל השתה מן המים האלה ישוב ויצמא׃
13Pea leaange ʻa Sisu, ʻo pehē kiate ia, “Ko ia ʻoku inu ʻi he vai ni, ʻe toe fieinu ia:
14ואשר ישתה מן המים אשר אנכי נתן לו לא יצמא לעולם כי המים אשר אתן לו יהיו בקרבו למקור מים נבעים לחיי העולמים׃
14Ka ko ia ʻe inu ʻi he vai te u foaki kiate ia, ʻe ʻikai ʻaupito toe fieinu ia; ka ko e vai te u foaki kiate ia ʻe ʻiate ia ko e matavai mapunopuna hake ki he moʻui taʻengata.”
15ותאמר אליו האשה אדני תנה לי המים ההם למען לא אצמא עוד ולא אוסיף לבוא הנה לשאב׃
15Pea pehē ʻe he fefine kiate ia, “ʻEiki, foaki mai ʻae vai ni kiate au, ke ʻoua naʻaku fieinu pe haʻu ki heni ke ʻutu.”
16ויאמר אליה ישוע לכי וקראי לאישך ושובי הלום׃
16Pea talaange ʻe Sisu kiate ia, “ʻAlu, ʻo ui ho husepāniti, pea haʻu ki heni.”
17ותען האשה ותאמר אין לי איש ויאמר אליה ישוע כן דברת אין לי איש׃
17Pea leaange ʻae fefine, ʻo pehē, “ʻOku ʻikai haku husepāniti.” Pea tala ʻe Sisu kiate ia, “ʻOku moʻoni hoʻo lea, ʻOku ʻikai haku husepāniti:
18כי בעלים חמשה היו לך ואשר לך עתה איננו בעלך לכן אמת הדבר אשר דברת׃
18He naʻa ke maʻu ʻae husepāniti ʻe toko nima; pea ko ia ʻoku ke maʻu ni, ʻoku ʻikai ko ho husepāniti: he meʻa ko ia kuo ke lea moʻoni.”
19ותאמר אליו האשה אדני ראה אנכי כי נביא אתה׃
19Pea pehē ʻe he fefine kiate ia, “ʻEiki, kuo u ʻilo ni ko e palōfita ʻa koe.
20אבותינו השתחוו בהר הזה ואתם אמרים כי ירושלים היא המקום הנבחר להשתחות שמה׃
20Naʻe hū ʻemau ngaahi tamai ʻi he moʻunga ko eni; ka ʻoku pehē ʻekimoutolu, ʻoku ʻi Selūsalema ʻae potu ʻoku totonu ke fai ai ʻe he kakai ʻae hū.”
21ויאמר אליה ישוע אשה האמיני לי כי תבוא שעה אשר לא בהר הזה אף לא בירושלים תשתחוו לאב׃
21Pea talaange ʻe Sisu kiate ia, “Fefine, tui mai kiate au, ʻoku haʻu ʻae ʻaho, ʻe ʻikai te mou hū ai ki he Tamai ʻi he moʻunga ni, pē ʻi Selūsalema.
22אתם משתחוים אל אשר לא ידעתם ואנחנו משתחוים אל אשר ידענו כי הישועה מן היהודים היא׃
22ʻOku ʻikai te mou ʻilo ʻaia ʻoku mou hū ki ai: ʻoku mau ʻilo ʻaia ʻoku mau hū ki ai: he ʻoku mei he kakai Siu ʻae fakamoʻui.
23אולם תבוא שעה ועתה היא אשר עבדי אל האמתים ישתחוו לאב ברוח ובאמת כי במשתחוים כאלה חפץ האב׃
23Ka ʻoku haʻu ʻae ʻaho, pea kuo hoko ni, ʻe hū ai ki he Tamai ʻae kakai hū moʻoni ʻi he laumalie mo e mo'oni: he 'oku kumi 'e he Tamai ʻae kakai pehē ke hū kiate ia.
24האלהים רוח הוא והמשתחוים לו צריכים להשתחות ברוח ובאמת׃
24Ko e ʻOtua ko e Laumālie: pea ko kinautolu ʻoku hū kiate ia, ʻoku totonu ke hū ʻi he laumālie mo e moʻoni.”
25ותאמר אליו האשה ידעתי כי יבא המשיח הנקרא כריסטוס הוא בבאו יגיד לנו את כל׃
25Pea pehē ʻe he fefine kiate ia, “ʻOku ou ʻilo ʻoku haʻu ʻae Misaia (ʻoku ui ko Kalaisi): pea ka haʻu ia, te ne fakahā ʻae meʻa kotoa pē kiate kimautolu.”
26ויאמר אליה ישוע אני הוא המדבר אליך׃
26Pea talaange ʻe Sisu kiate ia, “Ko au ia ʻoku ou lea kiate koe.”
27ויהי הוא מדבר ככה ותלמידיו באו ויתמהו על דברו עם אשה אך לא אמר לו איש מה זה תשאל או מה תדבר עמה׃
27¶ Pea feʻunga mo ia, kuo haʻu ʻene kau ākonga, ʻonau ofo ʻi heʻene talanoa mo e fefine: ka naʻe ʻikai pehē ʻe ha taha, “Ko e hā ʻoku ke kumi?” pē, “Ko e hā ʻoku ke talanoa ai mo ia?”
28ותעזב האשה את כדה ותלך העירה ותאמר אל האנשים׃
28“Pea naʻe tuku ʻe he fefine ʻene hina vai, pea ʻalu ki he kolo, ʻo ne pehē ki he kakai,
29באו וראו איש אשר הגיד לי כל אשר עשיתי הכי זה הוא המשיח׃
29“Haʻu, ʻo mamata ki he tangata, kuo ne tala kiate au ʻae meʻa kotoa pē naʻaku fai: ko e Kalaisi eni pe ʻikai?”
30ויצאו מן העיר ויבאו אליו׃
30Pea naʻa nau ʻalu ai mei he kolo, ʻo haʻu kiate ia.
31טרם יבאו ותלמידיו בקשו ממנו לאמר אכל נא אדני׃
31¶ Pea lolotonga ia, naʻe fakakolekole ʻene kau ākonga kiate ia, ʻo pehē, “Lāpai, ke ke kai.”
32ויאמר אליהם יש לי אכל לאכל אשר אתם לא ידעתם׃
32Ka naʻe pehē ʻe ia kiate kinautolu, “ʻOku ai ʻeku meʻa ke kai ʻoku ʻikai te mou ʻiloa.”
33ויאמרו התלמידים איש אל רעהו הכי הביא לו איש לאכל׃
33Ko ia naʻe fepehēʻaki ai ʻae kau ākonga, “Kuo ʻomi ʻe ha tangata haʻane meʻa ke kai?”
34ויאמר אליהם ישוע מאכלי הוא לעשות רצון שלחי ולהשלים מעשהו׃
34Pea talaange ʻe Sisu kiate kinautolu, “Ko ʻeku meʻakai ko e fai ʻae loto ʻo ia naʻa ne fekau au, pea fakaʻosi ʻene ngāue.
35הלא אתם תאמרו כי עוד ארבעה חדשים והקציר בא הנה אני אמר לכם שאו עיניכם וראו בשדות כי כבר הלבינו לקציר׃
35ʻIkai ʻoku mou pehē, ‘Ko e māhina ʻe fā, pea hoko ʻae ututaʻu?’ Vakai, ʻoku ou tala kiate kimoutolu, Hanga hake homou mata, ʻo vakai ki he ngaahi ngoue; he ʻoku hina ia ki he ututaʻu.
36והקוצר יקח שכרו ויאסף תבואה לחיי עולמים למען ישמחו יחדו גם הזרע גם הקוצר׃
36Pea ko ia ʻoku tuʻusi ʻoku maʻu ʻae totongi ʻo ne tānaki ʻae fua ki he moʻui taʻengata: koeʻuhi ke fiefia fakataha ʻaia ʻoku tūtuuʻi mo ia ʻoku tuʻusi.
37כי בזאת אמת המשל כי זה זרע ואחר יקצר׃
37Pea ʻi he meʻa ni ʻoku moʻoni ai ʻae tala ko ia, ‘ʻOku tūtuuʻi ʻe he tokotaha, kae tuʻusi ʻe ha taha kehe.’
38אנכי שלחתי אתכם לקצר את אשר לא עמלתם בו ואחרים עמלו ואתם נכנסתם בעמלם׃
38Naʻaku fekau ʻakimoutolu ke tuʻusi ʻaia naʻe ʻikai te mou ngāue ki ai: naʻe ngāue ʻae kau tangata kehe, pea ʻoku mou maʻu ʻenau ngāue.”
39ויאמינו בו שמרנים רבים מן העיר ההיא על דבר האשה אשר העידה לאמר הוא הגיד לי את כל אשר עשיתי׃
39¶ Pea naʻe tui kiate ia ʻae tokolahi ʻoe kakai Samēlia, ʻi he kolo ko ia, ko e meʻa ʻi he lea ʻae fefine, ʻi heʻene pehē, “Naʻa ne tala kiate au ʻae meʻa kotoa pē naʻaku fai.”
40ויהי כאשר באו אליו השמרנים וישאלו ממנו לשבת אתם וישב שם יומים׃
40Pea ʻi he haʻu ʻae kakai Samēlia kiate ia, naʻa nau fakakolekole kiate ia ke ne nofo mo kinautolu: pea naʻe nofo ai ia ʻi he ʻaho ʻe ua.
41ועוד רבים מהמה האמינו בו בעבור דברו׃
41Pea tui ʻae tokolahi kehe ko e meʻa ʻi heʻene lea ʻaʻana;
42ויאמרו אל האשה מעתה לא בעבור מאמרך נאמין כי באזנינו שמענו ונדע כי אמנם זה הוא המשיח מושיע העולם׃
42ʻO nau pehē ki he fefine, “Ko eni ʻoku mau tui, ka ʻoku ʻikai ʻi hoʻo lea: he kuo mau fanongo ʻekimautolu, pea mau ʻilo ko e Kalaisi moʻoni eni, ko e Fakamoʻui ʻo māmani.”
43ויהי מקץ שני הימים ויצא משם ללכת הגלילה׃
43¶ Pea hili ʻae ʻaho ʻe ua, naʻe ʻalu ia mei ai, ʻo fononga ki Kāleli.
44כי הוא ישוע העיד כי נביא בארץ מולדתו איננו נכבד׃
44“Ka naʻe fakamoʻoni ʻe Sisu, ʻoku ʻikai ha palōfita ʻoku ne maʻu ʻae fakaʻapaʻapa ʻi hono fonua.”
45ויהי הוא בא ארץ הגליל ויאספהו אנשי הגליל כי ראו את כל אשר עשה בירושלים בימי החג כי גם הם עלו לחג את החג׃
45Pea ʻi heʻene hoko ki Kāleli, naʻe maʻu ia ʻe he kakai Kāleli, he naʻa nau mamata ki he ngaahi meʻa kotoa pē naʻa ne fai ʻi Selūsalema ʻi he kātoanga: he naʻa nau ʻalu foki ki he kātoanga.
46ויבא ישוע עוד הפעם אל קנה אשר בגליל מקום שומו המים ליין ואיש היה מעבדי המלך ובנו חלה בכפר נחום׃
46Pea naʻe toe haʻu ʻa Sisu ki Kena ʻo Kāleli, naʻa ne liliu ai ʻae vai ko e uaine. Pea naʻe ʻi ai ʻae ʻeiki naʻe mahaki hono foha ʻi Kapaneume.
47ויהי כשמעו כי בא ישוע מיהודה לארץ הגליל וילך אליו וישאל מאתו לרדת ולרפא את בנו כי קרב למות׃
47Pea ʻi heʻene fanongo kuo haʻu ʻa Sisu mei Siutea ki Kāleli, ne ne ʻalu ki ai, ʻo ne fakakolekole kiate ia ke ne ʻalu hifo, ʻo fakamoʻui hono foha: he kuo ofi ʻene mate.
48ויאמר אליו ישוע אם לא תראו אתות ומופתים לא תאמינו׃
48Pea tala ʻe Sisu, kiate ia, “Kapau ʻoku ʻikai te mou mamata ki he ngaahi fakaʻilonga, mo e meʻa fakaofo, ʻe ʻikai te mou tui.”
49ויאמר אליו האיש אשר מעבדי המלך אדני רדה נא בטרם ימות בני׃
49Pea talaange ʻe he tangataʻeiki kiate ia, ʻEiki, keta ō hifo, naʻa mate hoku foha.
50ויאמר אליו ישוע לך לך בנך חי והאיש האמין לדבר אשר דבר אליו ישוע וילך׃
50Pea pehē ʻe Sisu kiate ia, “ʻAlu koe ʻoku moʻui ho foha.” Pea tui ʻae tangata ki he lea kuo lea ʻaki ʻe Sisu kiate ia, pea ʻalu ia.
51ויהי ברדתו ויפגעו בו עבדיו ויבשרו אתו כי חי בנו׃
51Pea ʻi heʻene kei ʻalu, naʻe fakafetaulaki mai kiate ia ʻene kau tamaioʻeiki, ʻonau tala kiate ia, ʻo pehē, “ʻOku moʻui ho foha.”
52וידרש מאתם את השעה אשר בה רוח לו ויאמרו אליו תמול בשעה השביעית עזבתו הקדחת׃
52Pea fehuʻi ai ia kiate kinautolu ki he feituʻulaʻā naʻe kamata moʻui ai ia. Pea nau pehē kiate ia, “ʻAneafi ʻi hono fitu ʻoe feituʻulaʻā naʻe mahuʻi ʻae mofi ʻiate ia.”
53וידע אביהו כי היתה השעה אשר דבר לו ישוע בנך חי ויאמן הוא וכל ביתו׃
53Pea naʻe ʻilo ʻe he tamai ko e feituʻulaʻā pe ko ia naʻe pehē ai ʻe Sisu kiate ia, ʻOku moʻui ho foha: pea naʻe tui ai ia, pea mo hono fale kotoa pē.
54זה הוא האות השני אשר עשה ישוע בבאו מיהודה לארץ הגליל׃
54Ko hono ua eni ʻoe mana naʻe fai ʻe Sisu, ʻi heʻene haʻu mei Siutea ki Kāleli.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.