דְּבָרִים 32
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Berean Standard Bible
1האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי׃
1Give ear, O heavens, and I will speak; hear, O earth, the words of my mouth.
2יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי כשעירם עלי דשא וכרביבים עלי עשב׃
2Let my teaching fall like rain and my speech settle like dew, like gentle rain on new grass, like showers on tender plants.
3כי שם יהוה אקרא הבו גדל לאלהינו׃
3For I will proclaim the name of the LORD. Ascribe greatness to our God!
4הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא׃
4He is the Rock, His work is perfect; all His ways are just. A God of faithfulness without injustice, righteous and upright is He.
5שחת לו לא בניו מומם דור עקש ופתלתל׃
5His people have acted corruptly toward Him; the spot on them is not that of His children, but of a perverse and crooked generation.
6ה ליהוה תגמלו זאת עם נבל ולא חכם הלוא הוא אביך קנך הוא עשך ויכננך׃
6Is this how you repay the LORD, O foolish and senseless people? Is He not your Father and Creator? Has He not made you and established you?
7זכר ימות עולם בינו שנות דור ודור שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך׃
7Remember the days of old; consider the years long past. Ask your father, and he will tell you, your elders, and they will inform you.
8בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבלת עמים למספר בני ישראל׃
8When the Most High gave the nations their inheritance, when He divided the sons of man, He set the boundaries of the peoples according to the number of the sons of God.
9כי חלק יהוה עמו יעקב חבל נחלתו׃
9But the LORD’s portion is His people, Jacob His allotted inheritance.
10ימצאהו בארץ מדבר ובתהו ילל ישמן יסבבנהו יבוננהו יצרנהו כאישון עינו׃
10He found him in a desert land, in a barren, howling wilderness; He surrounded him, He instructed him, He guarded him as the apple of His eye.
11כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף יפרש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו׃
11As an eagle stirs up its nest and hovers over its young, He spread His wings to catch them and carried them on His pinions.
12יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר׃
12The LORD alone led him, and no foreign god was with him.
13ירכבהו על במותי ארץ ויאכל תנובת שדי וינקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור׃
13He made him ride on the heights of the land and fed him the produce of the field. He nourished him with honey from the rock and oil from the flinty crag,
14חמאת בקר וחלב צאן עם חלב כרים ואילים בני בשן ועתודים עם חלב כליות חטה ודם ענב תשתה חמר׃
14with curds from the herd and milk from the flock, with the fat of lambs, with rams from Bashan, and goats, with the choicest grains of wheat. From the juice of the finest grapes you drank the wine.
15וישמן ישרון ויבעט שמנת עבית כשית ויטש אלוה עשהו וינבל צור ישעתו׃
15But Jeshurun grew fat and kicked— becoming fat, bloated, and gorged. He abandoned the God who made him and scorned the Rock of his salvation.
16יקנאהו בזרים בתועבת יכעיסהו׃
16They provoked His jealousy with foreign gods; they enraged Him with abominations.
17יזבחו לשדים לא אלה אלהים לא ידעום חדשים מקרב באו לא שערום אבתיכם׃
17They sacrificed to demons, not to God, to gods they had not known, to newly arrived gods, which your fathers did not fear.
18צור ילדך תשי ותשכח אל מחללך׃
18You ignored the Rock who brought you forth; you forgot the God who gave you birth.
19וירא יהוה וינאץ מכעס בניו ובנתיו׃
19When the LORD saw this, He rejected them, provoked to anger by His sons and daughters.
20ויאמר אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם כי דור תהפכת המה בנים לא אמן בם׃
20He said: “I will hide My face from them; I will see what will be their end. For they are a perverse generation— children of unfaithfulness.
21הם קנאוני בלא אל כעסוני בהבליהם ואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם׃
21They have provoked My jealousy by that which is not God; they have enraged Me with their worthless idols. So I will make them jealous by those who are not a people; I will make them angry by a nation without understanding.
22כי אש קדחה באפי ותיקד עד שאול תחתית ותאכל ארץ ויבלה ותלהט מוסדי הרים׃
22For a fire has been kindled by My anger, and it burns to the depths of Sheol; it consumes the earth and its produce, and scorches the foundations of the mountains.
23אספה עלימו רעות חצי אכלה בם׃
23I will heap disasters upon them; I will spend My arrows against them.
24מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי ושן בהמות אשלח בם עם חמת זחלי עפר׃
24They will be wasted from hunger and ravaged by pestilence and bitter plague; I will send the fangs of wild beasts against them, with the venom of vipers that slither in the dust.
25מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה גם בחור גם בתולה יונק עם איש שיבה׃
25Outside, the sword will take their children, and inside, terror will strike the young man and the young woman, the infant and the gray-haired man.
26אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם׃
26I would have said that I would cut them to pieces and blot out their memory from mankind,
27לולי כעס אויב אגור פן ינכרו צרימו פן יאמרו ידינו רמה ולא יהוה פעל כל זאת׃
27if I had not dreaded the taunt of the enemy, lest their adversaries misunderstand and say: ‘Our own hand has prevailed; it was not the LORD who did all this.’”
28כי גוי אבד עצות המה ואין בהם תבונה׃
28Israel is a nation devoid of counsel, with no understanding among them.
29לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם׃
29If only they were wise, they would understand it; they would comprehend their fate.
30איכה ירדף אחד אלף ושנים יניסו רבבה אם לא כי צורם מכרם ויהוה הסגירם׃
30How could one man pursue a thousand, or two put ten thousand to flight, unless their Rock had sold them, unless the LORD had given them up?
31כי לא כצורנו צורם ואיבינו פלילים׃
31For their rock is not like our Rock, even our enemies concede.
32כי מגפן סדם גפנם ומשדמת עמרה ענבמו ענבי רוש אשכלת מררת למו׃
32But their vine is from the vine of Sodom and from the fields of Gomorrah. Their grapes are poisonous; their clusters are bitter.
33חמת תנינם יינם וראש פתנים אכזר׃
33Their wine is the venom of serpents, the deadly poison of cobras.
34הלא הוא כמס עמדי חתם באוצרתי׃
34“Have I not stored up these things, sealed up within My vaults?
35לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם כי קרוב יום אידם וחש עתדת למו׃
35Vengeance is Mine; I will repay. In due time their foot will slip; for their day of disaster is near, and their doom is coming quickly.”
36כי ידין יהוה עמו ועל עבדיו יתנחם כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב׃
36For the LORD will vindicate His people and have compassion on His servants when He sees that their strength is gone and no one remains, slave or free.
37ואמר אי אלהימו צור חסיו בו׃
37He will say: “Where are their gods, the rock in which they took refuge,
38אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם יקומו ויעזרכם יהי עליכם סתרה׃
38which ate the fat of their sacrifices and drank the wine of their drink offerings? Let them rise up and help you; let them give you shelter!
39ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל׃
39See now that I am He; there is no God besides Me. I bring death and I give life; I wound and I heal, and there is no one who can deliver from My hand.
40כי אשא אל שמים ידי ואמרתי חי אנכי לעלם׃
40For I lift up My hand to heaven and declare: As surely as I live forever,
41אם שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם׃
41when I sharpen My flashing sword, and My hand grasps it in judgment, I will take vengeance on My adversaries and repay those who hate Me.
42אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביה מראש פרעות אויב׃
42I will make My arrows drunk with blood, while My sword devours flesh— the blood of the slain and captives, the heads of the enemy leaders.”
43הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו׃
43Rejoice, O heavens, with Him, and let all God’s angels worship Him. Rejoice, O nations, with His people; for He will avenge the blood of His children. He will take vengeance on His adversaries and repay those who hate Him; He will cleanse His land and His people.
44ויבא משה וידבר את כל דברי השירה הזאת באזני העם הוא והושע בן נון׃
44Then Moses came with Joshua son of Nun and recited all the words of this song in the hearing of the people.
45ויכל משה לדבר את כל הדברים האלה אל כל ישראל׃
45When Moses had finished reciting all these words to all Israel,
46ויאמר אלהם שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום אשר תצום את בניכם לשמר לעשות את כל דברי התורה הזאת׃
46he said to them, “Take to heart all these words I testify among you today, so that you may command your children to carefully follow all the words of this law.
47כי לא דבר רק הוא מכם כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה׃
47For they are not idle words to you, because they are your life, and by them you will live long in the land that you are crossing the Jordan to possess.”
48וידבר יהוה אל משה בעצם היום הזה לאמר׃
48On that same day the LORD said to Moses,
49עלה אל הר העברים הזה הר נבו אשר בארץ מואב אשר על פני ירחו וראה את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל לאחזה׃
49“Go up into the Abarim Range to Mount Nebo, in the land of Moab across from Jericho, and view the land of Canaan, which I am giving to the Israelites as their own possession.
50ומת בהר אשר אתה עלה שמה והאסף אל עמיך כאשר מת אהרן אחיך בהר ההר ויאסף אל עמיו׃
50And there on the mountain that you climb, you will die and be gathered to your people, just as your brother Aaron died on Mount Hor and was gathered to his people.
51על אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל במי מריבת קדש מדבר צן על אשר לא קדשתם אותי בתוך בני ישראל׃
51For at the waters of Meribah-kadesh in the Wilderness of Zin, both of you broke faith with Me among the Israelites by failing to treat Me as holy in their presence.
52כי מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבוא אל הארץ אשר אני נתן לבני ישראל׃
52Although you shall see from a distance the land that I am giving the Israelites, you shall not enter it.”
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.