מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 13
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Asang Khongca Bible (Eastern Khumi Chin, 2019)
1ואנשים נביאים ומלמדים היו באנטיוכיא בקהלה אשר בה בר נבא ושמעון הנקרא ניגר ולוקיוס הקוריני ומנחם אשר גדל עם הורדוס שר הרבע ושאול׃
1Tahmaa hoi patukkungnawk loe, Antiok vangpui ih kricabu pum-im thungah oh o, Barnabas, Niger, tiah kawk o ih Simeon, Cyrene vangpui ih Lucius, Manen (anih loe prae ahap ukkung Herod hoi nawnto kaqoeng ampui ah oh) hoi Saul cae doeh oh o.
2ויהי בשרתם את יהוה ובצומם ויאמר רוח הקדש הבדילו לי את בר נבא ואת שאול למלאכה אשר קראתים לה׃
2Angraeng ih tok to sak o moe, buh a zah o naah, toksak han Ka kawk ih baktih toengah, Barnabas hoi Saul to Kai hanah pahoe oh, tiah Kacai Muithla mah thuih.
3ויצומו ויתפללו ויסמכו את ידיהם עליהם וישלחום׃
3Nihcae loe buhzah hoiah lawkthuih o, nihnik nuiah bankoeng pae o moe, nihnik to patoeh o.
4והמה המשלחים על ידי רוח הקדש ירדו אל סלוקיא ומשם באו באניה אל קפרוס׃
4Nihnik loe Kacai Muithla mah patoeh ih baktih toengah, Silucia ah caeh hoi tathuk moe, to ahmuen hoiah Cyprus ah palong hoiah a caeh hoi.
5ויבאו אל עיר סלמיס ויגידו את דבר האלהים בבתי הכנסיות אשר ליהודים ויהי להם גם יוחנן למשרת׃
5Salamis vangpui a phak hoi naah, Judahnawk ih Sineko ah Sithaw lok to a thuih hoi: nihnik bomkung ah oh hanah, Johan doeh caeh toeng.
6ויעברו בכל האי עד פפוס וימצאו איש מגוש אחד נביא שקר איש יהודי ושמו בר ישוע׃
6Tui mah takui ih prae hoiah a caeh o poe, Paphos phak o naah loe Barjesu, tiah ahmin kaom, tahmaa ah kangsah, miklet kop, Judah kami maeto a hnuk o:
7אשר היה עם סרגיוס פולוס שר המדינה איש נבון והוא קרא אליו את בר נבא ואת שאול ויתאו לשמע את דבר האלהים׃
7anih loe prae ukkung Sergia Paula khaeah oh, prae ukkung loe palungha kami ah oh, anih loe Sithaw lok thaih han koeh pongah, Barnaba hoi Saul to kawk.
8ויעמד לנגדם אלימא המגוש כי זה תרגום שמו ויבקש להטות את השר מן האמונה׃
8Toe prae ukkung mah tanghaih tawnh han ai ah, (miklet kop, tiah ahmin kaom,) Elima mah nihnik ih lok to aek.
9ושאול הנקרא גם פולוס מלא רוח הקדש ויסתכל בו׃
9To naah Paul, tiah kawk ih Saul loe Kacai Muithla hoiah koi, miklet kop kami to mikpakhrip ai ah a khet moe,
10ויאמר אתה המלא כל מרמה וכל עולה בן בליעל ושונא כל צדק הלא תחדל לסלף את דרכי יהוה הישרים׃
10alinghaih, sethaih boih hoiah kakoi, nang taqawk caa, toenghaih hmuennawk boih ih misa, katoeng Angraeng ih loklam hoiah kami loklam nam khraengsakhaih tok to na toengh mak ai maw?
11ועתה הנה יד יהוה בך והיית עור ולא תראה את השמש עד עת מועד ותפל עליו פתאם אפלה וחשכה ויפן הנה והנה ויבקש איש להוליכו בידו׃
11Khenah, Angraeng ih ban na nuiah oh, mik na maeng ueloe, khotue nasetto thungah maw loe ni aengh to na hnu mak ai, tiah a naa. Akra ai ah tamai hoi khoving to anih nuiah krak; to naah ban hoi zaeh hanah anih mah kaminawk to pakrong.
12והשר כאשר ראה את המעשה האמין וישתומם על תורת האדון׃
12Prae ukkung mah to hmuen to hnuk naah, tanghaih tawnh, Angraeng ih patukhaih hmuen nuiah a dawnrai.
13ויצאו פולוס והאנשים אשר אתו מפפוס וירדו באניה ויבאו אל פרגי אשר בפמפוליא ויעזב אתם יוחנן וישב ירושלים׃
13Pawl hoi angmah ih ampuinawk loe Paphos vangpui hoi Pamphylia prae thungah kaom Perga vangpui ah caeh o: Johan mah to ahmuen hoiah nihcae to Jerusalem ah amlaem taak ving.
14והמה נסעו מפרגי ויבאו אל אנטיוכיא אשר בפיסדיא ויבאו אל בית הכנסת ביום השבת וישבו׃
14Nihcae loe Perga hoiah Pesidia prae, Antiok ah caeh o, Sabbath niah loe Sineko ah caeh o moe, anghnut o.
15ויהי אחר קריאת התורה והנביאים וישלחו אליהם ראשי הכנסת לאמר אנשים אחים אם יש לכם דבר מוסר לעם דברו׃
15Kaalok hoi tahmaanawk ih cabu to kroek o pacoengah, Sineko ukkungnawk mah nihcae khaeah, nawkamyanawk, thapaekhaih lokthuih han om nahaeloe, a thuih o hanah, kami to patoeh moe, thaih o sak.
16ויקם פולוס וינף ידו ויאמר אנשי ישראל ויראי אלהים שמעו׃
16Pawl loe angdoet tahang moe, kaminawk boih ban payangh thuih pacoengah, Israel kaminawk hoi Sithaw zii kaminawk, ka lok hae tahngai oh:
17אלהי העם הזה אלהי ישראל בחר באבותינו וירומם את העם בהיותם גרים בארץ מצרים ובזרוע רמה הוציאם משם׃
17hae Israel kaminawk ih Sithaw mah aicae ampanawk to qoih moe, Izip prae thungah angvin ah a oh o naah, nihcae to tapom tahang, a thacakhaih ban hoiah nihcae to prae thung hoiah tacawt haih.
18וישא אתם ויכלכלם במדבר כארבעים שנה׃
18Saning quipalito thung praezaek ah nihcae to a khetzawn.
19וישמד שבעה גוים בארץ כנען ויחלק את ארצם להם לנחלה׃
19Anih mah Kanaan prae thung ih acaeng taruktonawk to pazawk moe, prae to nihcae khaeah qawk ah pazet.
20ואחרי כן נתן להם שפטים כארבע מאות וחמשים שנה עד ימי שמואל הנביא׃
20To pacoengah tahmaa Samuel dung karoek to, saning cumvai pali, pangato thung lokcaekkungnawk khaeah a paek.
21וישאלו מלך ויתן להם אלהים את שאול בן קיש איש משבט בנימן ארבעים שנה׃
21To pacoengah nihcae mah siangpahrang to hnik o, to pongah Benjamin acaeng thung hoiah Kish capa Saul to a paek, anih mah saning quipalito thung uk.
22וכהסירו אותו ויקם את דוד למלך עליהם אשר גם העיד עליו לאמר מצאתי דוד את בן ישי איש כלבבי והוא יעשה את כל חפצי׃
22Anih mah Saul to pahnawt pacoengah, David to nihcae ih siangpahrang ah a suek pae; David kawng pongah, Kaimah ih palung baktiah kaom, Jesse capa David to ka hnuk boeh, anih mah ni saksak han ka koeh ih hmuen to akoepsak tih, tiah a thuih.
23וזה הוא אשר מזרעו הקים האלהים כפי ההבטחה גואל לישראל את ישוע׃
23Hae kami ih atii thung hoiah Sithaw mah Israel kaminawk khaeah lokkamhaih sak baktih toengah, Pahlongkung, Jesu to a paek:
24אשר לפני בואו קדם יוחנן לקרא את טבילת התשובה אל כל עם ישראל׃
24anih angzo ai naah, Johan mah Israelnawk boih khaeah dawnpakhuem tuinuemhaih kawng to thuih pae.
25ויהי ככלות יוחנן את מרוצתו ויאמר למי תחשבוני לא אני הוא כי הנה הוא בא אחרי ואני נקלתי מהתיר את נעלי רגליו׃
25A sak ih tok pacoeng tom naah Johan mah, kai loe mi kawbaktih kami ah maw na poek o? Kai loe Anih to na ai ni. Khenah, ka hnukah angzo kami Maeto oh, kai loe Anih ih khokpanai khram pae han mataeng doeh kam cuk ai, tiah a naa.
26אנשים אחים בני משפחת אברהם ויראי אלהים אשר בקרבכם לכם שלוח דבר הישועה הזאת׃
26Nawkamyanawk, Abraham ih caa hoi nangcae thungah kaom Sithaw zii kaminawk, nangcae khaeah hae pahlonghaih lok hae patoeh boeh.
27כי ישבי ירושלים וראשיהם יען אשר לא הכירהו מלאו במשפטם אשר שפטהו את דברי הנביאים הנקראים בכל שבת׃
27Jerusalem vangpui ah kaom kaminawk hoi nihcae ukkungnawk mah, Anih to panoek o ai, Sabbath ni kruekah a kroek o ih tahmaanawk ih lok doeh thaih o kop ai, Anih zae nethaih rang hoiah tahmaanawk mah thuih o ih lok to nihcae mah akoep o sak boeh.
28ואף כי לא מצאו בו משפט מות שאלו מאת פילטוס להמיתו׃
28Nihcae loe Anih duek han khoek to zaehaih hnu o ai, toe Anih to hum hanah Pilat khaeah a hnik o.
29וכאשר השלימו את כל הדברים הכתובים עליו הורידו אותו מן העץ ויניחהו בקבר׃
29Tarik ih Anih thuihhaih lok boih loe nihcae mah akoep o sak boeh, thinglam hoiah a lak o moe, Anih to taprong ah aphum o.
30אבל האלהים הקימו מן המתים׃
30Toe Sithaw mah Anih to duekhaih thung hoiah pathawk let:
31וירא ימים רבים אל העלים אתו מן הגליל ירושלימה והמה עתה עדיו אל העם׃
31Kalili hoi Jerusalem ah Anih hoi nawnto kacaeh kaminawk mah loe ni paroeai thungah Anih to hnuk o, nihcae loe kaminawk han hnukung ah oh o.
32ואנחנו מבשרים אתכם את בשורת ההבטחה אשר היתה לאבותינו כי אתה מלא האלהים לבנינו בהקימו את ישוע׃
32To pongah aicae ampanawk khaeah Sithaw mah paek ih lokkamhaih, kahoih tamthanglok to nangcae khaeah kang thuih o.
33ככתוב במזמור השני בני אתה היום ילדתיך׃
33Sithaw mah a caa ah kaom aicae khaeah, Jesu pathawk lethaih to akoepsak boeh; Saam Cabu hnetto pongah doeh, Nang loe Ka Capa ni, nang loe vaihniah kang tapenh, tiah tarik ih oh.
34ועל אשר הקים אתו מן המתים לבלתי שוב עוד לשחת כה אמר אתן לכם חסדי דוד הנאמנים׃
34Sithaw mah duekhaih thung hoiah anih pathawk let naah, vaihi kaqong thungah amlaem let mak ai boeh, tiah a thuih: David khaeah ka suek ih kacak palungnathaih lok to kang paek o han, tiah a thuih.
35על כן הוא אמר גם במקום אחר לא תתן חסידך לראות שחת׃
35Kalah Saam Cabu pongah loe, Nangmah ih kaciim kami to natuek naah doeh na qongsak mak ai, tiah thuih let bae.
36כי דוד גוע אחרי שרתו בדורו לעצת האלהים ויאסף אל אבותיו וירא את השחת׃
36Sithaw koehhaih baktiah David loe angmah ih adung thung Sithaw ih tok to sak moe, a duek; anih loe ampanawk khaeah aphum o, anih ih takpum loe amro.
37ואשר האלהים הקים אותו הוא לא ראה השחת׃
37Toe Sithaw mah pathawk let ih kami loe amro ai.
38לכן אנשים אחים יודע לכם כי על ידי זה הגד לכם סליחת החטאים׃
38To pongah nawkamyanawk, hae kami rang hoiah zae tahmenhaih nangcae khaeah taphong boeh, tito panoek oh.
39ובכל אשר לא יכלתם להצטדק בתורת משה כל המאמין יצדק על ידו׃
39Mosi ih kaalok hoiah toenghaih to hnu thai ai, toe anih rang hoiah loe tangcaanawk boih mah toenghaih to hnuk o.
40לכן השמרו לכם פן יבוא עליכם הנאמר בנביאים׃
40Acoe oh, to tih ai nahaeloe tahmaanawk mah thuih ih lok to nangcae nuiah phak moeng tih;
41ראו בגדים והתמהו ושמו כי פעל פעל אני בימיכם פעל אשר לא תאמינו כי יספר לכם׃
41Khen oh, nangcae kami khet patoek kaminawk, dawnrai oh loe, anghmaa angtaa oh: na hing o thung tok ka sak, to tiah sak ih tok to kami maeto mah na thui o cadoeh na tang o thai mak ai, tiah thuih ih lok to nangcae nuiah pha o sak hmah, tiah a naa.
42ובצאת היהודים מבית הכנסת בקשו מהם הגוים לדבר אליהם את הדברים האלה בשבת הבאה׃
42Judahnawk ih Sineko hoi tacawt o pacoengah, Gentelnawk mah to kawng to hmabang ih Sabbath niah, nihcae khae thuih let hanah tahmenhaih hnik o.
43ורבים מן היהודים ומגרי הצדק הלכו אחרי פולוס ובר נבא בהפרד הקהל והמה דברו על לבם ויזהירום לעמד בחסד האלהים׃
43Amkhuenghaih boeng pacoengah, Judahnawk hoi Judah bokhaih thungah angqoi kaminawk loe Paul hoi Barnaba hnukah bang o: nihnik mah Sithaw tahmenhaih thungah oh o poe hanah, lokthuih pae hoi.
44ובשבת השנית נקהלה כמעט כל העיר לשמע את דבר יהוה׃
44Hmabang ih Sabbath ni phak let naah doeh, Sithaw lok to tahngaih hanah, vangpui thung ih kapop kaminawk angzoh o.
45ויהי כראות היהודים את המון העם וימלאו קנאה ויכחישו את דברי פולוס הכחש וגדף׃
45Toe Judahnawk mah kaminawk to hnuk o naah, uthaih palung hoiah koi o, Paul mah thuih ih loknawk to aek o moe, kasae a thuih o.
46אז הגידו פולוס ובר נבא על פניהם לאמר בדין היה להשמיע אתכם בראשונה את דבר האלהים ועתה אחרי אשר מאסתם אותו ואינכם זכים בעיניכם לחיי העולם לכן הננו פנים אל הגוים׃
46To pacoengah Paul hoi Barnabas loe misahoihaih hoiah nihcae khaeah lokthuih pae hoi, Sithaw lok loe nangcae khaeah thuih o hmaloe han oh: toe nangcae mah na pahnawt o moe, nangmacae hoi nangmacae to dungzan hinghaih hoi kamcuk ai ah na poek o pongah, khenah, kaihnik loe Gentelnawk khaeah kang qoi hoi boeh.
47כי כן צוה עלינו האדון נתתיך לאור גוים להיות ישועתי עד קצה הארץ׃
47Angraeng mah kaihnik khaeah hae tiah lok a thuih; long boeng khoek to pahlonghaih sin hanah, nanghnik loe Gentelnawk aanghaih ah kang ohsak boeh, tiah thuih, tiah a naa.
48וישמחו הגוים כשמעם ויהללו את דבר יהוה ויאמינו כל אשר היו מוכנים לחיי עולם׃
48Gentelnawk mah to lok to thaih o naah, anghoe o moe, Angraeng ih lok to pakoeh o; dungzan hinghaih hnuk hanah pahoe ih kaminawk boih mah tang o.
49ויפרץ דבר יהוה בכל המקום׃
49Angraeng ih lok loe to prae thung boih ah amthang.
50אך היהודים הסיתו את הנשים החסידות והחשובות ואת אצילי העיר ויעוררו רדיפה על פולוס ובר נבא ויגרשום מגבולם׃
50Toe Judahnawk mah Sithaw kazom kami, araengh kasang nongpatanawk hoi vangpui thung ih ukkungnawk to pacuek moe, Pawl hoi Barnabas to pacaekthlaek sak, nihnik to angmacae prae thung hoiah a haek o.
51והמה נערו עליהם את העפר מעל רגליהם וילכו לאיקניון׃
51To pongah nihnik mah nihcae koeh ai ih hmuen amtuengsak hanah, akhok pong ih maiphu to takhoek hoi thuih moe, Ikonium vangpui ah a caeh hoi taak.
52והתלמידים מלאו שמחה ורוח הקדש׃
52Hnukbang kaminawk loe anghoehaih hoi Kacai Muithla hoiah koi o.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.