Jeremiah 18
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)Translation
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
Modern Hebrew Bible
1The word that came from Jeremias to the Lord, saying:
1הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר׃
2Arise, and go down to the potter’s house, and there thou shalt hear my words.
2קום וירדת בית היוצר ושמה אשמיעך את דברי׃
3And I went down into the potter’s house, and behold he was doing a work on the wheel.
3וארד בית היוצר והנהו עשה מלאכה על האבנים׃
4And the vessel was broken which he was making with clay with his hands: and turning he made another vessel, as it seemed good in his eyes to make it.
4ונשחת הכלי אשר הוא עשה בחמר ביד היוצר ושב ויעשהו כלי אחר כאשר ישר בעיני היוצר לעשות׃
5Then the word of the Lord came to me, saying:
5ויהי דבר יהוה אלי לאמור׃
6Cannot I do with you as this potter, saith the Lord? behold as clay is in the hand of the potter, so are you in my hand, O house of Israel.
6הכיוצר הזה לא אוכל לעשות לכם בית ישראל נאם יהוה הנה כחמר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל׃
7I will suddenly speak against a nation, and against a kingdom, to root out, and to pull down, and to destroy it.
7רגע אדבר על גוי ועל ממלכה לנתוש ולנתוץ ולהאביד׃
8If that nation against which I have spoken, shall repent of their evil, I also will repent of the evil that I have thought to do to them.
8ושב הגוי ההוא מרעתו אשר דברתי עליו ונחמתי על הרעה אשר חשבתי לעשות לו׃
9And I will suddenly speak of a nation and of a kingdom, to build up and plant it.
9ורגע אדבר על גוי ועל ממלכה לבנת ולנטע׃
10If it shall do evil in my sight, that it obey not my voice: I will repent of the good that I have spoken to do unto it.
10ועשה הרעה בעיני לבלתי שמע בקולי ונחמתי על הטובה אשר אמרתי להיטיב אותו׃
11Now therefore tell the men of Juda, and the inhabitants of Jerusalem, saying: Thus saith the Lord: Behold I frame evil against you, and devise a device against you: let every man of you return from his evil way, and make ye your ways and your doings good.
11ועתה אמר נא אל איש יהודה ועל יושבי ירושלם לאמר כה אמר יהוה הנה אנכי יוצר עליכם רעה וחשב עליכם מחשבה שובו נא איש מדרכו הרעה והיטיבו דרכיכם ומעלליכם׃
12And they said: We have no hopes: for we will go after our own thoughts, and we will do every one according to the perverseness of his evil heart.
12ואמרו נואש כי אחרי מחשבותינו נלך ואיש שררות לבו הרע נעשה׃
13Therefore thus saith the Lord: Ask among the nations: Who hath heard such horrible things, as the virgin of Israel hath done to excess?
13לכן כה אמר יהוה שאלו נא בגוים מי שמע כאלה שעררת עשתה מאד בתולת ישראל׃
14Shall now the snow of Libanus fail from the rock of the field? or can the cold waters that gush out and run down, be taken away?
14היעזב מצור שדי שלג לבנון אם ינתשו מים זרים קרים נוזלים׃
15Because my people have forgotten me, sacrificing in vain, and stumbling in their ways, in ancient paths, to walk by them in a way not trodden:
15כי שכחני עמי לשוא יקטרו ויכשלום בדרכיהם שבילי עולם ללכת נתיבות דרך לא סלולה׃
16That their land might be given up to desolation, and to a perpetual hissing: every one that shall pass by it, shall be astonished, and wag his head.
16לשום ארצם לשמה שרוקת עולם כל עובר עליה ישם ויניד בראשו׃
17As a burning will I scatter them before the enemy: I will shew them the back, and not the face, in the day of their destruction.
17כרוח קדים אפיצם לפני אויב ערף ולא פנים אראם ביום אידם׃
18And they said: Come, and let us invent devices against Jeremias: for the law shall not perish from the priest, nor counsel from the wise, nor the word from the prophet: come, and let us strike him with the tongue, and let us give no heed to all his words.
18ויאמרו לכו ונחשבה על ירמיהו מחשבות כי לא תאבד תורה מכהן ועצה מחכם ודבר מנביא לכו ונכהו בלשון ואל נקשיבה אל כל דבריו׃
19Give heed to me, O Lord, and hear the voice of my adversaries.
19הקשיבה יהוה אלי ושמע לקול יריבי׃
20Shall evil be rendered for good, because they have digged a pit for my soul? Remember that I have stood in thy sight, so speak good for them, and turn away thy indignation from them.
20הישלם תחת טובה רעה כי כרו שוחה לנפשי זכר עמדי לפניך לדבר עליהם טובה להשיב את חמתך מהם׃
21Therefore deliver up their children to famine, and bring them into the hands of the sword: let their wives be bereaved of children and widows: and let their husbands be slain by death: let their young men be stabbed with the sword in battle.
21לכן תן את בניהם לרעב והגרם על ידי חרב ותהינה נשיהם שכלות ואלמנות ואנשיהם יהיו הרגי מות בחוריהם מכי חרב במלחמה׃
22Let a cry be heard out of their houses: for thou shalt bring the robber upon them suddenly: because they have digged a pit to take me, and have hid snares for my feet.
22תשמע זעקה מבתיהם כי תביא עליהם גדוד פתאם כי כרו שיחה ללכדני ופחים טמנו לרגלי׃
23But thou, O Lord, knowest all their counsel against me unto death: forgive not their iniquity, and let not their sin be blotted out from thy sight: let them be overthrown before thy eyes, in the time of thy wrath do thou destroy them.
23ואתה יהוה ידעת את כל עצתם עלי למות אל תכפר על עונם וחטאתם מלפניך אל תמחי והיו מכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.